לפאריס יש את מגדל אייפל, לרומא את הקוליסאום ולירושלים את הכותל. לכל מדינה, עיר, או אזור תיירותיים יש את אתרי התיירות המרכזיים שלהם, הקלאסיקות. אלו שחייבים לבקר בהם בפעם הראשונה ולא מתביישים לחזור אליהם בכל פעם מחדש. הגליל המערבי התברך בכמה כאלו. הרשימה הבאה כוללת עשרה אתרי תיירות שנחשבים לקלאסיקות של האזור. באופן לא מפתיע, הם מייצגים את רבגוניותו של הגליל המערבי, וכוללים תופעות טבע ייחודיות (גם ברמה עולמית), מבצרים צלבניים, ערים עתיקות ומוזיאון אחד מיוחד. לדרך.
מה: מצוק סלעי שיורד לים ובו מערכת של נקיקים ומחילות שיצרו זעזועי קרקע, מי הים והגלים. המבקרים הולכים בשביל טבעתי בתוך הנקרות מעל מי הים שחדרו פנימה. כשהים סוער המקום מרהיב במיוחד. אל הנקרות מגיעים באמצעות רכבל (התלול ביותר בעולם). במקום גם מנהרה חצובה ששימשה חלק ממסילת רכבת העמק המפורסמת, ומיצג אורקולי בן 12 דקות.
עוד באתר: "הרכבת הקטנה" שמסיעה הורים וילדים מחניון ראש הנקרה לחוף אכזיב (נסיעה של כ-30 דקות), חנות מזכרות וקפיטריה.
איך מגיעים: צפונה על כביש החוף (4) עד שהוא נגמר.
לאתר: www.rosh-hanikra.com .
האמת היא שכל רצועת החוף שבין ראש הנקרה לנהריה ראויה להיכלל בקלאסיקות, אבל אם צריך להצטמצם לאתר תחום, נלך על פארק אכזיב. יש בו שרידי מבצר צלבני וממצאים ארכיאולוגיים נוספים, חוף עם שתי בריכות טבעיות, מתקני משחקים לילדים ומדשאות. שווה לקפוץ גם לאתר יד לי"ד (כמעט מול הפארק, בצדו המזרחי של כביש החוף) - לזכר 14 לוחמי הפלמ"ח שנהרגו במקום בליל הגשרים המפורסם.
איך מגיעים: כ-5 ק"מ צפונית לנהריה, קרוב לכניסה ל"קלאב אכזיב".
תופעת טבע ייחודית ומרהיבה ותצפית נוף מהיפות בארץ. המדובר במערה קארסטית שתקרתה קרסה לגמרי – למעט פתח המערה. וכך נותרה קשת ענקית, בור עצום שנפער באדמה וכמה נטיפים ששרדו את ההתמוטטות. הנוף הנשקף כולל את כל רצועת החוף מראש הנקרה ועד למפרץ חיפה (בראות טובה אפשר ממש להבחין ברכס הכרמל החודר לים התיכון ויוצר את המפרץ). בשבתות מתקיימת לפעמים במקום גלישת סנפלינג.
איך מגיעים: מכביש הצפון פונים צפונה בצומת אדמית. אפשר לעצור בדרך ולטפס בשביל ל"מיטיבי לכת" (יש שילוט), או להמשיך לפארק אדמית, להחנות בחניון אמיר וללכת בשביל סלול (מותאם גם לנכים בכסאות גלגלים) בן 700 מטר.
המבצר הצלבני יחיעם שוכן בלבו של קיבוץ יחיעם. (מצומת כברי מזרחה על כביש 89, בצומת געתון ימינה ושוב ימינה עד ליחיעם). ראשוני המתיישבים, שעלו על הקרקע בשנת 1946, התגוררו בחורבות המבצר. הקירות העצומים שימשו להם מגן במלחמת העצמאות, כאשר היו נתונים במצור, ועמדות המגינים שוחזרו וניתן לסייר בתוכם.
אין יודעים מתי בדיוק נבנה מבצר יחיעם. כפי הנראה היה תחילה חלק מהנחלה של "מבצר המלך" במעיליא. מאוחר יותר נמכר למסדר הטבטונים, שרכש את הנחלה ביחד עם מבצר מונפורט הסמוך. הסולטן הממלוכי בייברס כבש את המבצר והרסו בשנת 1265.
רוב המבנים הנראים כיום הם מתקופתו של ד’אהר אל-עמר, שייח' בדווי שהשתלט על הגליל בשנות ה- 60 של המאה ה-18. ד'אהר אל-עמר בנה חומות חדשות, הקים מגדלים וחפר חפיר סביב המבצר. בתקופה זו כונה המקום בשם ג'ידין.
הביקור בגן הלאומי יחיעם כולל צפייה בסרט המתאר את מאבק אנשי קיבוץ יחיעם במלחמת העצמאות. מראש המבצר נראים הנופים היפים של הגליל המערבי. מפעם לפעם נערכים במבצר מופעים אמנותיים, ובמקום אף פועל גן אירועים.
בסמוך למבצר עוברים מספר מסלולי הליכה יפים כמו נחל כליל ונחל געתון, ובתוך הקיבוץ אפשר לבקר בסדנת "עיצובים במוזאיקה" של דלית בן שלו, ו"בית המלאכה של דני", סטודיו לרהיטים מעוצבים מעץ מלא.
אל מבצר מונפורט אפשר להשקיף מצפון (מפארק גורן, ערך בפני עצמו) ומדרום (מכיוון מצפה הילה) ואפשר לסייר בין צריחיו ואולמותיו ולשלב אותו בטיול בנחל כזיב (עוד חבר של כבוד בעשירייה). המבצר נחשב למבצר צלבני, למרות שככל הנראה הוקם בתקופה הרומית. משמעות שמו: ההר החזק, והוא נקרא גם "קלעת קורן" – הקרן הקטנה בערבית.
בניגוד למבצרים צלבניים אחרים, הממוקמים במקומות גבוהים החולשים על דרכים מרכזיות, שוכן המונפורט בתוך ערוץ נחל כזיב. אמנם קשה להגיע אליו, אך הוא אינו חולש על שום דרך משמעותית. מדוע, אם כן, נבחר מקום זה? ככל הנראה שימש המבצר מעין "בנק" של הצלבנים, ובו נשמרו כספי הכנסייה. מכיוון שצלבים רבים נשדדו בדרך לישראל, איפשרה להם הכנסייה למסור את כספם ברומא, לקבל שטר חתום ולקבל כסף כאן, בישראל. היסטוריונים סבורים שזו למעשה תחילתה של הבנקאות העולמית כפי שאנו מכירים כיום.
למרות שמו, כמעט לכל אורך השנה יש בו זרימות שונות. יש בו מספר בריכות בהן ניתן לשכשך ואף לטבול בימים טובים. המקום היפה ביותר בו הוא עין טמיר, הכולל מערכת של כמה בריכות ונקיק בין סלעים עם מים עד לגובה המתניים. נכנסים (עם פנסים!), צועדים בזבירות 30 מטר למעבה ההר, עד שמגיעים לנביעה. בהמשך יש נקיק צר ובו מים עמוקים. גם בו מומלץ להתרחץ, בתנאי שיודעים לשחות.
הנחל מתחיל במעיינות ברכס הרי מירון ונשפך לים התיכון באזור אכזיב. בערוץ הנחל שוכן מבצר המונפורט ובמקום אחר תבליט "האיש שבקיר", דמות לוחם גדולה ויפה, מסותתת ביד אדם, שיש מספר סברות לגבי מקורה. מעל הגדה הצפונית שוכן פארק גורן, אתר יפהפה בפני עצמו.
מסלולים יפים מתחילים מחניון זיתים שבפארק גורן, ומעין זיו, אליו מגיעים דרך השכונות המערביות של מעלות.
מסלול הליכה קליל שמקיף את כיפת המירון. בכביש 89 באמצע הדרך בין חורפיש לסאסא פונים דרומה, חולפים על פני בית ספר שדה וממפתלים בכביש היפהפה עד לחניון שממנו אי אפשר להמשיך. שילוט ברור יכוון אותנו לשביל הפסגה, בעונה (אפריל-מאי) נראה כמה אדמוניות החורש, ושלל נופים, פרחים ועצי חורש טבעי.
סתם לטייל בסמטאות, לבקר בבית הכנסת העתיק, לשכשך רגליים במעיין, להיכנס למערת הרשב"י, לקנות סבון אצל סבתא ג'מילה ומאכלים דרוזיים מיוחדים בדוכנים והחנויות שסביב כיכר המעיין. אפשר גם לקפוץ לבית הבד אל זיתון, לגלריית הפסלים של חרובי פדול או לכוורת הבוסתן – מרכז מבקרים בנושא הדבש עם ארוחות קטנות, טריות ומענגות. חובבי הצילום יחגגו בעיר הציורית, ואם תצטרפו לסיור מודרך, הנאתכם (והשכלתכם הכללית) תוכפל.
מדשאות רחבות ידיים עם עשרות פסלי חוץ, מוזיאון תעשייה, מוזיאון לתרבות הייקית, תערוכת מכוניות ישנות, מוזיאון לאמנות, חנות אמנות, קפיטריה, וחנויות המפעל של סבתא ג'מילה ושל אנדריאס מאייר (ראו כתבה נפרדת). יופי של בילוי ומקום שכל אחד, בכל מין וגיל והעדפות אישיות, ימצא בו איך ליהנות. לאתר המוזיאון www.omuseums.org.il/mm_tefen
וגם מאלו לא מומלץ להתעלם כשמטיילים בגליל המערבי: נהריה על חופיה, מוזיאוניה והכרכרות שחוזרות; נבי סבלן – אתר קדוש לדרוזים ליד חורפיש, עם מערת התפילה של הנביא סבלן (זבולון) ונוף פנורמי של 360 מעלות; אגם מונפורט הכולל שיט, מדשאות יפות ואף אולם החלקה על קרח;
מערת נמר, מערת פער, הר אדיר, נחל בצת ונחל שרך.
עכו העתיקה
ממה להתחיל? מאולמות האבירים המרשימים? המצודות? החומה? סמטאות העיר העתיקה והחאנים הנפתחים ביניהן? הנמל החביב? השוק הססגוני? אולי מהחומוס? אפילו אונסקו, גוף של ארגון האומות המאוחדות, הכיר בעכו כ"אתר מורשת עולמית" המיועד לשימור. אפשר לטייל בעיר לבד, אפשר עם מדריכים, ואפשר עם אוזניות והסברים מוקלטים של החברה לפיתוח עכו העתיקה. אפשר בקלות לבלות יום שלם בעיר, והמעמיקים יכולים יותר. לפרטים נוספים http://www.akko.org.il.ראש הנקרה
מה: מצוק סלעי שיורד לים ובו מערכת של נקיקים ומחילות שיצרו זעזועי קרקע, מי הים והגלים. המבקרים הולכים בשביל טבעתי בתוך הנקרות מעל מי הים שחדרו פנימה. כשהים סוער המקום מרהיב במיוחד. אל הנקרות מגיעים באמצעות רכבל (התלול ביותר בעולם). במקום גם מנהרה חצובה ששימשה חלק ממסילת רכבת העמק המפורסמת, ומיצג אורקולי בן 12 דקות.
עוד באתר: "הרכבת הקטנה" שמסיעה הורים וילדים מחניון ראש הנקרה לחוף אכזיב (נסיעה של כ-30 דקות), חנות מזכרות וקפיטריה.
איך מגיעים: צפונה על כביש החוף (4) עד שהוא נגמר.
לאתר: www.rosh-hanikra.com .
פארק אכזיב
האמת היא שכל רצועת החוף שבין ראש הנקרה לנהריה ראויה להיכלל בקלאסיקות, אבל אם צריך להצטמצם לאתר תחום, נלך על פארק אכזיב. יש בו שרידי מבצר צלבני וממצאים ארכיאולוגיים נוספים, חוף עם שתי בריכות טבעיות, מתקני משחקים לילדים ומדשאות. שווה לקפוץ גם לאתר יד לי"ד (כמעט מול הפארק, בצדו המזרחי של כביש החוף) - לזכר 14 לוחמי הפלמ"ח שנהרגו במקום בליל הגשרים המפורסם.
איך מגיעים: כ-5 ק"מ צפונית לנהריה, קרוב לכניסה ל"קלאב אכזיב".
מערת קשת
תופעת טבע ייחודית ומרהיבה ותצפית נוף מהיפות בארץ. המדובר במערה קארסטית שתקרתה קרסה לגמרי – למעט פתח המערה. וכך נותרה קשת ענקית, בור עצום שנפער באדמה וכמה נטיפים ששרדו את ההתמוטטות. הנוף הנשקף כולל את כל רצועת החוף מראש הנקרה ועד למפרץ חיפה (בראות טובה אפשר ממש להבחין ברכס הכרמל החודר לים התיכון ויוצר את המפרץ). בשבתות מתקיימת לפעמים במקום גלישת סנפלינג.
איך מגיעים: מכביש הצפון פונים צפונה בצומת אדמית. אפשר לעצור בדרך ולטפס בשביל ל"מיטיבי לכת" (יש שילוט), או להמשיך לפארק אדמית, להחנות בחניון אמיר וללכת בשביל סלול (מותאם גם לנכים בכסאות גלגלים) בן 700 מטר.
מבצר יחיעם
המבצר הצלבני יחיעם שוכן בלבו של קיבוץ יחיעם. (מצומת כברי מזרחה על כביש 89, בצומת געתון ימינה ושוב ימינה עד ליחיעם). ראשוני המתיישבים, שעלו על הקרקע בשנת 1946, התגוררו בחורבות המבצר. הקירות העצומים שימשו להם מגן במלחמת העצמאות, כאשר היו נתונים במצור, ועמדות המגינים שוחזרו וניתן לסייר בתוכם.
אין יודעים מתי בדיוק נבנה מבצר יחיעם. כפי הנראה היה תחילה חלק מהנחלה של "מבצר המלך" במעיליא. מאוחר יותר נמכר למסדר הטבטונים, שרכש את הנחלה ביחד עם מבצר מונפורט הסמוך. הסולטן הממלוכי בייברס כבש את המבצר והרסו בשנת 1265.
רוב המבנים הנראים כיום הם מתקופתו של ד’אהר אל-עמר, שייח' בדווי שהשתלט על הגליל בשנות ה- 60 של המאה ה-18. ד'אהר אל-עמר בנה חומות חדשות, הקים מגדלים וחפר חפיר סביב המבצר. בתקופה זו כונה המקום בשם ג'ידין.
הביקור בגן הלאומי יחיעם כולל צפייה בסרט המתאר את מאבק אנשי קיבוץ יחיעם במלחמת העצמאות. מראש המבצר נראים הנופים היפים של הגליל המערבי. מפעם לפעם נערכים במבצר מופעים אמנותיים, ובמקום אף פועל גן אירועים.
בסמוך למבצר עוברים מספר מסלולי הליכה יפים כמו נחל כליל ונחל געתון, ובתוך הקיבוץ אפשר לבקר בסדנת "עיצובים במוזאיקה" של דלית בן שלו, ו"בית המלאכה של דני", סטודיו לרהיטים מעוצבים מעץ מלא.
מבצר מונפורט
אל מבצר מונפורט אפשר להשקיף מצפון (מפארק גורן, ערך בפני עצמו) ומדרום (מכיוון מצפה הילה) ואפשר לסייר בין צריחיו ואולמותיו ולשלב אותו בטיול בנחל כזיב (עוד חבר של כבוד בעשירייה). המבצר נחשב למבצר צלבני, למרות שככל הנראה הוקם בתקופה הרומית. משמעות שמו: ההר החזק, והוא נקרא גם "קלעת קורן" – הקרן הקטנה בערבית.
בניגוד למבצרים צלבניים אחרים, הממוקמים במקומות גבוהים החולשים על דרכים מרכזיות, שוכן המונפורט בתוך ערוץ נחל כזיב. אמנם קשה להגיע אליו, אך הוא אינו חולש על שום דרך משמעותית. מדוע, אם כן, נבחר מקום זה? ככל הנראה שימש המבצר מעין "בנק" של הצלבנים, ובו נשמרו כספי הכנסייה. מכיוון שצלבים רבים נשדדו בדרך לישראל, איפשרה להם הכנסייה למסור את כספם ברומא, לקבל שטר חתום ולקבל כסף כאן, בישראל. היסטוריונים סבורים שזו למעשה תחילתה של הבנקאות העולמית כפי שאנו מכירים כיום.
נחל כזיב
למרות שמו, כמעט לכל אורך השנה יש בו זרימות שונות. יש בו מספר בריכות בהן ניתן לשכשך ואף לטבול בימים טובים. המקום היפה ביותר בו הוא עין טמיר, הכולל מערכת של כמה בריכות ונקיק בין סלעים עם מים עד לגובה המתניים. נכנסים (עם פנסים!), צועדים בזבירות 30 מטר למעבה ההר, עד שמגיעים לנביעה. בהמשך יש נקיק צר ובו מים עמוקים. גם בו מומלץ להתרחץ, בתנאי שיודעים לשחות.
הנחל מתחיל במעיינות ברכס הרי מירון ונשפך לים התיכון באזור אכזיב. בערוץ הנחל שוכן מבצר המונפורט ובמקום אחר תבליט "האיש שבקיר", דמות לוחם גדולה ויפה, מסותתת ביד אדם, שיש מספר סברות לגבי מקורה. מעל הגדה הצפונית שוכן פארק גורן, אתר יפהפה בפני עצמו.
מסלולים יפים מתחילים מחניון זיתים שבפארק גורן, ומעין זיו, אליו מגיעים דרך השכונות המערביות של מעלות.
הר מירון, שביל הפסגה
מסלול הליכה קליל שמקיף את כיפת המירון. בכביש 89 באמצע הדרך בין חורפיש לסאסא פונים דרומה, חולפים על פני בית ספר שדה וממפתלים בכביש היפהפה עד לחניון שממנו אי אפשר להמשיך. שילוט ברור יכוון אותנו לשביל הפסגה, בעונה (אפריל-מאי) נראה כמה אדמוניות החורש, ושלל נופים, פרחים ועצי חורש טבעי.
פקיעין
סתם לטייל בסמטאות, לבקר בבית הכנסת העתיק, לשכשך רגליים במעיין, להיכנס למערת הרשב"י, לקנות סבון אצל סבתא ג'מילה ומאכלים דרוזיים מיוחדים בדוכנים והחנויות שסביב כיכר המעיין. אפשר גם לקפוץ לבית הבד אל זיתון, לגלריית הפסלים של חרובי פדול או לכוורת הבוסתן – מרכז מבקרים בנושא הדבש עם ארוחות קטנות, טריות ומענגות. חובבי הצילום יחגגו בעיר הציורית, ואם תצטרפו לסיור מודרך, הנאתכם (והשכלתכם הכללית) תוכפל.
המוזיאון הפתוח בתפן
מדשאות רחבות ידיים עם עשרות פסלי חוץ, מוזיאון תעשייה, מוזיאון לתרבות הייקית, תערוכת מכוניות ישנות, מוזיאון לאמנות, חנות אמנות, קפיטריה, וחנויות המפעל של סבתא ג'מילה ושל אנדריאס מאייר (ראו כתבה נפרדת). יופי של בילוי ומקום שכל אחד, בכל מין וגיל והעדפות אישיות, ימצא בו איך ליהנות. לאתר המוזיאון www.omuseums.org.il/mm_tefen
במקום ה-11
וגם מאלו לא מומלץ להתעלם כשמטיילים בגליל המערבי: נהריה על חופיה, מוזיאוניה והכרכרות שחוזרות; נבי סבלן – אתר קדוש לדרוזים ליד חורפיש, עם מערת התפילה של הנביא סבלן (זבולון) ונוף פנורמי של 360 מעלות; אגם מונפורט הכולל שיט, מדשאות יפות ואף אולם החלקה על קרח;
מערת נמר, מערת פער, הר אדיר, נחל בצת ונחל שרך.