פנאי - פורטל התיירות של הגליל עליון

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



המוזיאון שקם עם הרפת

מוזיאון בית לוחמי הגטאות מציין שישים שנה להקמתו ומזמין את המבקר להכיר את השואה מהצד האחר שלה, הצד הבוחר. ועכשיו פתוח גם בשישי / הדס כרמונה

על התצוגה בקומה השלישית בבית לוחמי הגטאות עבדו 60 שנה לפחות. הקומה הזו היא פשוט גג פתוח לעולם והיא מציגה את מדינת ישראל, על כל מורכבותה: הגבול עם לבנון, התיישבות יהודית, כפרים ערביים, דרוזים, ערים יהודיות, ים, תעשייה, רכבת וכביש ראשי – הכל במרחק נגיעה. זה לא ברור מאליו שקומת גג היא חלק בלתי נפרד ממוזיאון. אבל כשמכירים את הסיפור מאחורי המוזיאון, גג פתוח, עם נוף גלילי עוצר נשימה, פשוט מתבקש. 
בית לוחמי הגטאות מציג את הנרטיב האחר של השואה, הפחות מוכר. הנרטיב של הלוחמים. האנשים שהנהיגו ומרדו, שהלכו נגד הקונצנזוס, אלה שבחרו. מבנה המוזיאון והתצוגות שבו ממחישים את הנרטיב הזה באופנים שונים. לפני שנה וחצי נבנה האגף החדש במוזיאון. זה אגף של שלוש קומות כשכל קומה מאפשרת מבט אחר על השואה.  
ד"ר דליה פרל אולשוונג, מנהלת שיווק וקשרי חוץ של מוזיאון בית לוחמי הגטאות, דור שלישי לניצולי שואה בעצמה, מספרת על המוזיאון: "הקומה הראשונה היא קומת 'יזכור' ולא 'זכור'. כלומר המבקר יכול לבחור אם ברצונו לזכור או לא. הקומה הזו חשוכה מאוד ועל הקיר 'מיצב האותיות הפורחות'. המיצב הוא דרך וויזואלית להמחיש את חורבן העם היהודי".  
 

הפחד שלא יזכרו 

האותיות במיצב נראות לרגע כמו כוכבים נופלים, אבל הפוך, כוכבים עולים. אולי נשמות שעולות השמיימה. האותיות יוצרות, אחת אחת, לאט לאט שמות של קהילות בשואה. קורה ולוקח שעה, או שעתיים עד שמושלם שם של קהילה. "כדי ששמן של כל הקהילות יושלם לוקח שמונים שעות. מקביל לשמונים שנות אדם. כמה זמן לוקח לבנות אדם, כמה זמן לוקח ליצור קהילה, כמה זמן לוקח לחרב אותה?", שואלת ד"ר פרל אולשוונג. מסביב, הקירות השחורים הם בעצם ארכיון לחפצים מהשואה, וגלריה לעבודות אומנות שנעשו בשואה. המבקר עובר ליד הקיר השחור, בוחר היכן הוא רוצה להסתכל ובאופן אקטיבי, באמצעות לחיצת יד על הקיר, הוא פותח חלון מואר לפריט מהשואה. בכל חלון מספר פריטים ממוספרים. המבקר, הרוצה לדעת יותר על הפריט צריך להקיש על הקיר את מספר הפריט ולקרוא עליו. "המבקרים צריכים לעשות משהו אקטיבי בשביל לזכור. האנשים שעברו את השואה, לפי סיפוריהם, פחדו פחות מהמוות ויותר מזה שיישכחו, שלא יזכרו אותם".  
הקומה השנייה היא בית עדות – סיפור מקום. עדויות של אנשים שעברו את השואה. תערוכה של עמידה יהודית בשואה. ד"ר פרל אולשוונג: "בית לוחמי הגטאות הרחיב את המושג ההתנגדות. מתנגד זה לא רק מי שעומד עם קליצ'ניקוב ביד אלא גם זה שהתפלל כאשר היה אסור, זה שהגניב לחם, זה שהסתיר, כל מי שעשה בחירה במהלך השואה. זו עמידה יהודית, ועל זה המיקוד. על העמידה הזו, על ההתמודדות והבחירה בטוב". התצוגה מאוד טכנולוגית. סרטים, מצגות, חיישנים שיודעים היכן המבקר עומד ומשנים את התצוגה לכבודו. מסך רחב המציג את הנוף הגלילי, שמתחלף לסיפורים של הניצולים. הקומה השלישית כאמור, היא קומת הגג. 
מיקום המוזיאון כחלק מהקיבוץ מעיד גם הוא על הקשר בין השואה לחיים ותקומה. ד"ר פרל אולשוונג: "כשהקימו את קיבוץ לוחמי הגטאות, המוזיאון הוקם ביחד עם הרפת. ניצולי שואה רבים רצו להשאיר אותה מאחור, אבל פה הייתה אמירה משמעותית, אנחנו בונים משפחה וצומחים מן האפר. זה מוזיאון יחיד שחי בתוך קהילה חיה, אין מקום כזה בעולם". 
קיבוץ לוחמי הגטאות הוקם ב-1949 על ידי ניצולי שואה, מורדי גטו ורשה, לוחמי היחידות הפרטיזניות ביערות, אסירי מחנות ריכוז, שהסתתרו תחת זהות שאולה ושברחו אל הצבא האדום. את הקיבוץ ייסדו לזכר לוחמי הגטאות ולזכר בני משפחותיהם שנספו. עצרת נעילת יום השואה באמפי הגדול ליד המוזיאון היא שקיבעה את התאריך של יום השואה.  
 

בגובה העיניים 

בבית לוחמי הגטאות פועל גם "יד לילד" – מוזיאון בפני עצמו המיועד לילדים ונוער. רם כרמי, האדריכל שבנה את 'יד לילד' לפני 13 שנה זה בפרס על הפרויקט. "יד לילד בנוי אחרת ונבנה על ידי צוות של פסיכולוגים התפתחותיים", מספרת ד"ר פרל אולשוונג. "ב'יד לילד' יש מסלול מובנה, שנבנה בגובה עיניים של ילד. המסלול עובד דרך הדמיה של החיים אז בגטו. הרצפה עליה דורך המבקר עשויה חומר מתכתי, כמו רשת שאינה יציבה. התחושה היציבה מתקבלת רק כאשר נכנסים למקום המדמה גטו. ממש כמו שהגטאות היוו מקום יציב במציאות ההזויה ההיא: מקום של קהילה עם מוסדות, בתי קפה ומסעדות. במוזיאון נערכות סדנאות אומנות, יצירה ודרמה שעוזרות לילד לעבד את החוויה. הרעיון שהילד המבקר יבין מה זה אומר להיות ילד בשואה בלי לצאת מזועזע ועם תחושות חדשות והבנות לגבי עצמו". 
בבית לוחמי הגטאות הולכים עם רוח הזמן ומתחדשים. לרגל ציון שנת השישים להקמת הקיבוץ והמוזיאון החל המקום להרחיב את קהל היעד. "זה מתבטא בכך שהמקום פונה מעכשיו לא רק לקהל הטבעי שלנו שזה מערכת החינוך והצבא, אלא משווק כאתר תיירות מורשת וייכלל בכרטיס משולש שיאפשר כניסה למוזיאון, לראש הנקרה ולעכו. ובנוסף אנחנו פונים לסקטור של סדנאות ארגוניות (ראה מסגרת).  
"אני מאמינה שכל סוג אוכלוסיה, כל מי שעובר פה, נזרע בו זרע להיות אדם טוב יותר, על פי מה שהוא מגדיר אדם טוב", מסכמת ד"ר פרל אולשוונג, "מי שבא למוזיאון, לא בא ללמוד על השואה. זה מקום שמחדד את התודעה הישראלית ומי שמבקר פה אומר 'אני יכול לבחור'. אפילו ניצולי שואה יוצאים מחוזקים מפה. מקבלים אופטימיות". 
שעות הביקור במוזיאון וב"יד לילד": ימים א-ה בשעות 16:00-9:00, ימי ו' בשעות 9:00-13:00 סיור מודרך במוזיאון בשעות 10:00, 12:00. לפרטים נוספים: 04-9958080, 04-99580935. הטבה למטיילים באזור ביום ו': כרטיס 1+1 חינם למוזיאון וליד לילד, ברכישת כרטיס כניסה. הכניסה חינם לילדים עד גיל 10.  
 
 
 

סדנאות מנהיגות 

במוזיאון עורכים סדנאות של מנהיגות וחזון מתוך למידה של סיפורי חיים ומנהיגות בתקופת השואה. אנשים באים ללמוד דרך סיפורי השואה על המנהיגות שלהם כיום. ד"ר פרל אולשוונג: "יש פה תובנות מזוקקות. בסדנאות פה נעשה ברור איפה הגבולות שלנו. תהליך הלמידה נעשה דרך המציאות הקיצונית שהייתה אז ומתוכה ניתן ללמוד על השגרה שלנו. בית לוחמי הגטאות משמש מקור השראה גם מבחינת ערכים של יוזמה וציונות. כשנחשפים לסיפורים האמיתיים מעבר לקלישאות, מדברים על דילמות אמיתיות, ואנחנו מבינים עד כמה המציאות מורכבת. יש גבול למנהיגות. אנחנו בודקים מי לוקח על עצמו מנהיגות, מה הגבולות שלו, עד כמה הוא כופה את עצמו, עולות שאלות כמו האם שומרים על הערכים בכל מקרה? מה המחיר שמוכנים לשלם עבור הערכים? הכוח של הסדנאות הוא בכך שכל אחד שואל את עצמו מה הייתי עושה. זה מחבר אותנו לעצמנו ולחיי היום יום שלנו".

תגובות לכתבה



  • המבקרים מפעילים את התצוגה באופן אקטיבי
    המבקרים מפעילים את התצוגה באופן אקטיבי
  • דליה על רקע תמונות מרד גטו וארשה
    דליה על רקע תמונות מרד גטו וארשה
  • סדנאות מנהיגות בבית לוחמי הגטאות. המוטו: בחירה
    סדנאות מנהיגות בבית לוחמי הגטאות. המוטו: בחירה