א-לה כפר גיליון יוני 181 | ורדה

ורדה


הייתה ישיבת מועצה טעונה למדיי, שכללה מאבקים אישיים וגם המון מסמכים דוחות מצגות וכאלה. עד שהראש, סיון יחיאלי, הרגיש שהוא לא יכול יותר. אז הוא הרכיב את המשקפיים שלו והכל נראה הרבה יותר ברור. ועכשיו מגיע רגע שחיכינו לו המון שנים: ורדה הרוסה.

במעלות הייתה ועידת הגליל, ומי שהנחה אותה היה חיים יבין, האיש והאגדה. בסיום אחד הפאנלים קיבל ראש מועצת רמת ישי אפשרות לשאול שאלה. האיש האריך בדבריו, ובגלל שהיה לחץ של זמן חיימק'ה האיץ בו להגיע לפואנטה. "רגע", אמר האיש והמשיך בדבריו, ואוי זו הייתה טעות. "אתה לא תגיד לי רגע", הרעים עליו חיים יבין בקולו המוכר (אנשים בגילה של ורדה זוכרים) ועבר מיידית לדובר הבא. ורדה הרוסה.

בגלל אותו לחץ של זמן, תכף אחרי שנגמר הפאנל ההוא התחיל פאנל חדש, שהנחה ח"כ דניאל בן סימון. שתבינו, חיים הנחה את הכל, ולכל פאנל גם היה מנחה משלו. אז משתתפי הדיון עלו לבמה, והקהל, נבעך, יצא קצת להתאוורר, ליהנות מהכיבוד ואולי גם לבדוק את איכות הנוחיות במלון אסיינדה. וכך מצאו עצמם אושיות כמו איש התקשורת רפיק חלבי, מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס, עורך מעריב יואב צור ואחרים יושבים מול אולם מלא בכיסאות ריקים. יבין האיץ בבן סימון "תתחיל, תתחיל", אבל בן סימון לא התבלבל: "אני אתחיל ברגע שמספר היושבים באולם יעלה על מספר היושבים על הבמה".

ברעננה היה יריד כזה שנועד לשכנע תושבים שלווים מהמרכז לעבור לגליל ולהיות עוד יותר שלווים. בגלל שכמה ימים קודם זכו שחקני גלבוע גליל עליון באליפות המדינה בכדורסל, גם הם הגיעו ליריד כדי לקחת חלק במלאכת השכנוע. זה נורא חשוב האייטם הזה, כי ורדה קיבלה עליו שני קומוניקטים שונים! באחד טורחים היחצ"נים לציין ש"אהרון ולנסי, ראש מועצה אזורית הגליל העליון, הביא איתו את קבוצת הפועל גליל עליון"; ובשני מספרים שהשחקנים הגיעו בעצמם ואחר כך הצטרפו לדוכן של גני התעשייה של סטף ורטהימר". ומה הקטע? שני הקומוניקטים יצאו מאותו משרד יחסי ציבור.

בעקבות חג היישוב, שנדד השנה לשבועות ואחרי זה נדד עוד כמה ימים לסתם שבת עם מזג אוויר טוב, התעורר דיון פולמסאי מתי צריך לחגוג את חג היישוב. חיים רוטנר טען מעל גלי הדואר האלקטרוני שהתאריך ההיסטורי הוא 9 בספטמבר, התאריך בו נחנך בית ספר קשת, ושתמיד חגגו בתאריך זה, או מקסימום כמה ימים קדימה או אחורה. בסוף, בעצם כמעט מהתחלה, הרוב הסכימו איתו, וגם ורדה חושבת שהוא צודק. קודם כל כי מסורת זה מסורת, ושנית, בשבועות ממילא יש חג, ובספטמבר קצת חסר.

באותו חג יישוב שוב זכתה ורדה לאיזכור מעל הבמה מפיו של המנחה האלוהי זאב דוידוביץ', והפעם הוא אשכרה נקב בשמה! ממש אמר "ורדה". רק מה, הוא טען שרק בכפר ורדים יש "עורך עיתון זכר שמכנה את עצמו ורדה". בשם האמת העיתונאית, ורדה ממהרת לעדכן: זה ממש לא נכון. ורדה מכירה את העורך די טוב, הוא מעולם לא כינה עצמו ורדה, אבל נכון שלפעמים הוא קצת מתחזה. וחוץ מזה, זה לא קורה "רק בכפר ורדים".

ובכלל, אחרי שנים של עבודה מאומצת ומפלי זיעה ששחקו עשרות מקלדות, ורדה סוף סוף הופכת לסלב. ב"קפה אחר" הפיקו פלייסמנט חדש, וכללו שם כל מיני קטעים שורדה כתבה עליהם לאורך השנים. ולא רק זה, אפילו שמו תמונה שלה שם! והכי חשוב: איזה עוד תמונה יש ממש באותו פלייסמנט, מרחק אייטם מהתמונה של ורדה? של קלינט איסטווד! לא זיווג מושלם? אותו חתך גילאים, אותו שארם, אותו כישרון טבעי וגם שניים שרגילים לאור הזרקורים. פרפקט מאץ', לא? אז איך יצא שקלינט קשישא מכוון רובה בול למצח של ורדה?

הרקדנים הצעירים של קבוצת המחול של אולפנת געתון באו למוזיאון הפתוח בתפן, לצפות בצילומים גדולים ושקופים המוצגים שם לצד שטיחי הקיר הגדולים והצבעוניים בתערוכתה של נועה אשכול ז"ל - "סיפורי בדים". הצילומים הישנים לקוחים מתוך יצירות מחול של אשכול, שהייתה כוריאוגרפית ידועה, והמחוללים הצעירים פצחו במחול מול הצילומים ואף צולמו בעצמם. לפי הידיעה ששלחו לורדה זה היה ספונטני, וקרה משום ש"הרקדנים לא נשארו אדישים לנוכח הצילומים". ורדה קונה את זה בשתי ידיים. גם כי יצאה תמונה טובה, וגם כי היא גדלה על האסכולה העיתונאית שאסור לתת לעובדות לקלקל סיפור טוב.

מפעל קליל חגג שישים שנה, ותודו שגם אתם לא עובדים במקום הנכון. העובדים אמנם שמעו כמה ברכות, כולל הקלטה של הנשיא שימון פרס, אבל נהנו מהנחייה של דני רופ, סטנד-אפ של נדב אבקסיס ומופע של שירי מימון. בעיתון של ורדה, כשכבר עושים איזה אירוע, מתייבשים עם בדיחות של העורך המתחזה.

בכפרי הדרוזים והצ'רקסים התקיים פסטיבל בשם "כפר ביקרתם", שנועד לחשוף את המסורות והפולקלור של העמים הללו. מין יוזמה מבורכת של הרשות לפיתוח הנגב והגליל, שנועדה לפתח את התיירות בכפרים ולהראות שדרוזים וצ'רקסים זה לא רק קפה שחור ובקלאווה. נחשו איזה תמונה נשלחה אלינו יחד עם ההודעה לעיתונות?

שתהיה לכולנו שבת שלום.

בתמונות:
סיון במשקפיים צילום: עודד שלומות, כפרניק
דניאל בן סימון
דני רופ, שירלי מימון ואיזה בכיר בקליל
מחוללים במוזיאון תפן (צילום באדיבות קבוצת המחול של אולפנת געתון)
התמונה מפסטיבל הדרוזים והצ'רקסים צילום: עדי אדר

 
   

חזרה לורדה ומדורים