א-לה כפר גליון מספר 178 נושא: הבית הגלילי. מרץ 2010 | חמסה חמסה

חמסה חמסה

חזרה לכתבות

שלושה ביקורים בשלושה בתים אצל שלוש משפחות. שולן מכפר ורדים וכולן מגדלות חמישה ילדים.

קרן דרוקמן אדיב

משפחת גונן

הפרעת הקשב של אמא

הגעתי למשפחת גונן ביום המשפחה בתשע בערב. אם ציפיתי לראות אנשים מותשים מעמל היום, התבדיתי. הבית בתפקוד מלא, כולם נמרצים ומלאי עזוז.
ההרכב. האב איתן, האם מירב, שניהם בני 41, מהנדסים במקצועם, והילדים ירדן בת 16, שחף בן 13, רומי בת 9.5 דריה בת 4.5 ואדם בן 2.5.
בעלי חיים. שוקי הכלב, אוגרים, דגים.
איך התחיל? בלימודים בטכניון.
למה כפר ורדים. בעקבות מקום העבודה.
התארגנות. היום מתחיל בדרך כלל ב-5:00 בבוקר, ויש חלוקת עבודה ברורה. איתן אחראי על הכנת הפרוסות. יש סידור של תפריט במטבח לכל יום כולל התרופות (למי שצריך). מירב אחראית על ארוחת צהרים – תפריט קבוע, נתון לשינויי קלים, מכינים כל ערב. בחלק מהימים איתן יוצא מוקדם, בשאר מירב יוצאת מוקדם, מי שנשאר מפזר את הילדים.
ויהי מה. כמויות אוכל, מספר כביסות, מספר תרופות, הסעות לחוגים, מכונית מתאימה, גם אם יש חדר לכל אחד רובם אוהבים לישון ביחד באותו חדר.
כל מה שקשור ל"שיווק" באחריות מירב: שיחות הורים, רופאים, חוגים.
מירב מעידה על עצמה שהיא בעלת הפרעות קשב וריכוז וכאחת כזו היא צריכה להוציא הרבה אנרגיות, אז היא מוציאה אותם באהבה רבה בהשקעה בילדים. האוטו מספיק גדול לאסוף עוד ילדים של חברים.
איתן בוחר שלא להעמיס על הזיכרון את הסידור של כל ילד, אבל שותף מלא לבקשותיה של מירב. מירב מגדירה אותו בעלי תותח: "הכי מסודר, מאורגן, דואג לחשבונות, לכביסה, לפרוסות, וכל מה שצריך הוא איתי".
מירב ואיתן עובדים במשרה מלאה ותובענית. בשל היותה "אמא במשרה מלאה פלוס פלוס", מודעת מירב לעבודה בזמן קצוב בצורה הטובה והיעילה ביותר. מירב: מקום העבודה מאוד מבין ומתחשב. אני עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר והם יודעים להעריך".
מה אומרים עליכם. "מי שמכיר מאוד מפרגן. מצדם של אחרים היו לפעמים הערות שאנחנו לא מספיק משקיעים בילדים. אבל זה שלהם ולא שלנו".
ימי שישי. הכי כיף. אחרי שמסיימים עם ההסעות יושבים כולם בערב לארוחה משותפת ושמחה, ומקפידים להכין לכל אחד מה שהוא אוהב.
אנרגיות חיוביות. אוהבים כל רגע. הפכנו להורים עוד יותר טובים לאחר הילד הרביעי. קשובים יותר, מודעים יותר גם לניסיון היה משקל.
זמן לבלות? מירב אוהבת לשיר ויוצאת כל יום שלישי לחבורת זמר. כשיש לה אחר צהרים שאינו גדוש בהסעות היא מעדיפה להיות בבית עם הילדים.
הסוד. אהבה ושיתוף פעולה. אם זה תלוי במירב עוד ילד זה רק שאלה זמן. איתן מאושר מהמצב הקיים.


משפחת סולטן

פשוט לא עושים עניין

ההרכב. האב יוסי בן 46, האם מירי בת 41. יוסי עוסק בדפוס. במהלך השבוע עובד ונשאר לישון באזור חדרה. מירי סייעת בגני הילדים.
הילדים: ג'ונתן בת 15.5, ג'סיקה בת 14, קארין בת 10, ניקו בת 6, ג'ניפר בת שנתיים.
בעלי חיים. שדו הכלב (שהוא יותר אריה מכלב).
איך התחיל. מירי: הורי גרו במעלות, אני הייתי עולה חדשה מארגנטינה. יוסי הגיע לאזור מידי פעם לצורכי עבודה ובמקרה נפגשנו. תוך זמן קצר ידענו שזה זה. לאחר מכן בנינו את בייתנו בכפר ורדים.
למה כפר ורדים? מירי מספרת בפשטות שהמקום מצא חן בעיניה.
את מירי פגשתי אצל משפחת גונן. יש קשר מיוחד בין המשפחות. הילדים באותו גיל פחות או יותר, מטפלת משותפת שומרת על ג'ניפר הקטנה של משפחת סולטן ואדם ממשפחת גונן, חלק מהזמן בבית גונן וחלק בבית סולטן. המטפלת היא אמא מירי.
מירי מחזירה בצהרים את דריה לביתה ולוקחת את ג'ניפר. זה ממשיך הלאה במהלך היום, אבל בשלב הזה אני כבר מבולבלת מכדי לפרט.
התארגנות. היום מתחיל ב-5:30, וב-7:15 כולם כבר מחוץ לבית. מירי מכינה ומפזרת את קופסאות האוכל לכל ילד ואחראית על הסעות, ימי הורים, חוגים וכביסות. יוסי אחראי על הקניות ביום שישי לכל השבוע והחשבונות.
מירי, כמעט הכל נופל עלייך. "אני עושה הכול באמצע השבוע אבל הנוכחות של יוסי היא דומיננטית גם כשהוא לא נמצא. יוסי יודע ומתמצא בכל מה שקורה יותר מהרבה בעלים שנמצאים בבית. כל בוקר הוא מקפיד להתקשר ולאחל בוקר טוב, כל צהרים מתקשר לראות שהגעתי וכולם מרגישים טוב, מדבר עם המטפלת כמה פעמים ביום. זו פשוט דינמיקה אחרת, לפעמים יותר קל שאני לא צריכה להזכיר למישהו אחר.
ויהי מה. מכונית גדולה, הרבה הסעות, הרבה כביסות, הרבה אוכל. מירי: הכול אצלי בראש, אני לא שוכחת ודואגת לכולם.
מה אומרים עליכם? למי יש זמן לשמוע.
ימי שישי: כל המשפחה ביחד. יוסי מגיע ולאחר שסיימו את החוגים פותחים שולחן גדול וכל ילד יקבל את הרוטב שהוא אוהב. כיף גדול.
באנרגיות חיוביות: מספיקים הרבה דברים, כולל זמן לשמור על כושר. פשוט לא עושים עניין.
וזמן לבלות? מירי לא מוותרת על כושר, וגם מקפידה לשמור על יוסי בכושר, בהליכות משותפות בסופי שבוע. ביום הפנוי של מירי היא בוחרת ללמוד יצירה והעשרה. זמן לקפה עם חברה לא נשאר אבל גם לא חסר.
הסוד. סדר וארגון. הכל נעשה ללא דחייה. מבחינתי עוד ילד לא יהווה שום בעיה, אבל צריך לשים גבול.


משפחת חיים

יומן בצבעים זוהרים

ההרכב. האב אבי בן 38, האם גלית בת 41. אבי חבר באגד, גלית פסיכולוגית חינוכית ומנהלת את חוג חלו"ם של המניין המשפחתי.
הילדים. אור-אל בן 11, מעוז בן 11, לילך 7.5, אדר בת 5, קרן בת חודשיים וחצי.
כשפניתי לגלית להתראיין סיפרתי לה שאת מירב גונן ומירי סולטן אני פוגשת יחד, גלית ציינה בפני שהשעות שלהן שונות. בתשע בערב גלית כבר "סוגרת את הבאסטה".
איך התחיל? גלית הייתה עולה חדשה מארה"ב, כחודש בארץ. שכרה דירה בירושלים. אבי ענה למודעה כשותף לדירה. השותפות נמשכת עד היום.
למה כפר ורדים? אבי מנהרייה במקור. כשסיים את עבודתו בירושלים החליטו לעבור חזרה לצפון להתחתן, ולהקים את ביתם בכפר ורדים, שמצא חן בעיני גלית.
התארגנות. היום מתחיל ב-5:30. גלית מעידה על עצמה כמתעוררת לאט. הרגעים הראשונים של הבוקר מוקדשים לעצמה ולכוס הקפה שלה, לפני המרוץ. אבי עובד במשמרות. כשיש משמרת בוקר הוא יוצא מהבית ב-5:30. גלית מתחילה להעיר את הילדים בהדרגה. לכל אחד השעה שלו ודרך ההסתגלות שלו לבוקר.
גלית אחראית על מרבית התפקידים בבית בשל אופי עבודתו של אבי, ולכן התאימה לעצמה עבודה מהבית שבו תוכל לשלב עבודה עם טיפול בילדים עד גיל גן. ביום שישי בבוקר אבי פעיל בבית, מחליף את גלית ולוקח אחריות על הילדים. לגלית זהו יום עבודה מחוץ לבית.
ויהי מה. מכונית גדולה, הרבה הסעות ותיאום בין חברים, הרבה כביסות, הרבה אוכל, יומן מאורגן שאסור לגעת בו, ממורקר בצבעים זוהרים כשלכל צבע יש משמעות.
ימי שישי. ארוחת ערב משפחתית. לא מוותרים על קידוש. הילדים אוהבים ומכבדים.
באנרגיות חיוביות. הילדים יותר עצמאיים, יודעים לעשות יותר דברים בבית מאשר ילדים אחרים. הולכים לישון מוקדם ללא ויכוח.
וזמן לבלות? הזמן כזוג לבד קצת חסר לנו, אבל בחרנו לחיות מסביב לילדים ונהנים מזה. לא מבטלים את האפשרות לעוד ילד.
הסוד. גבולות ברורים וארגון ימים קבועים למטלות הבית. הילדים הולכים לישון מוקדם כדי לצבור כוחות ליום חדש.

 

 
   

חזרה לכתבות