א-לה כפר גליון מספר 178 נושא: הבית הגלילי. מרץ 2010 | אחתמאל שנאן

מה קרה לחלונות הגבוהים

חזרה לכתבות

איבדו גובה, אך קיבלו קלאסה. על הבנייה הדרוזית החדשה לעומת המסורתית

אורח חייהם של הדרוזיים השתנה מאוד במהלך השנים. תהליך השינוי התרחש מתוך פתיחות וחשיפה לתרבויות שונות ומתבטא באופנים שונים כמו גם בתכנון ובעיצוב הבית. המבנה של הבית הדרוזי הטיפוסי, צורתו וגודלו עבר מספר תהפוכות.
בעבר נבנו הבתים על פי המתווה המסורתי והם והיו דומים זה לזה ואחידים למדיי. הבית המסורתי התאפיין בגודל מצומצם, במבנה קובייתי, בריבוי קשתות, בנייה מאבן מקומית ובמספר מפלסים ללא חדרים, כאשר כל מפלס שימש למטרה מסוימת. היה מפלס של לינה, מפלס לארוחות ובישול וכן הלאה. הפינות והמפלסים לא היו מופרדים בקירות, התקרה הייתה גבוהה ובעלת מבנה קשתי ולרוב עשויה עץ. בחלק העליון של הקירות נחצבו בדרך כלל חלונות ופתחים. בנייה זו אפשרה לצנן את הבית וענתה על צרכי הפרטיות והצניעות המסורתיים. סיבה נוספת לבנייה זו קשורה למצב הביטחוני. מראשית ההיסטוריה של הדרוזים הם נרדפו ונאלצו להתגונן. החלונות הגבוהים ומיקום הכפר עצמו הקנו תחושת ביטחון גדולה. בנייה מסוג זה ניתן לראות בגלעין הכפר הדרוזי כמו הבתים של משפחות גדבאן ונימר בכפר חורפיש שהם עתיקים וטיפוסיים למדי.
עם הזמן נעלם המבנה הישן (אם כי עדיין ניתן למצוא משפחות דרוזיות המתגוררות גם כיום בבתים העתיקים), והבית הטיפוסי גדל. כיום כל אחד בונה לפי טעמו האישי, והשיקולים המדריכים את בעלי הבית הם יופי ונוחות בתוך הבית.

בשנים האחרונות ניכרת השפעת האדריכלות הישראלית על בתי הדרוזים. למשל, בצורה של המבנה, בשילוב גג רעפים, באיחוד בין פינת האוכל לסלון, בהגדלת שטחי שירות ובבניית מטבחים שמכילים גם פינת אוכל כמקובל בעולם המערבי.
מרבית הבתים ביישובים הדרוזים הם צמודי קרקע בעלי קומה אחת או שתיים ומשתרעים על שטח של 100-300 מ"ר. בתוספת הגינה, המקיפה את הבית, מגיע השטח הכולל לכ-500 מ"ר בממוצע.
חלק גדול מהבתים, במיוחד בשכונות החיילים המשוחררים, בנוי על עמודים שאינם סגורים בקירות. הסיבות לבנייה זו הן הגנה מפני רטיבות הקרקע, התמודדות עם המבנה הטופוגרפי של קרקע לא ישרה, ניצול השטח בין העמודים לצרכים שונים כמו חנייה, אירוח או משחקים, וניצול העמודים הקיימים לסגירה קלה של המרחב כדי להשיג קומת קרקע נוספת.

בשנים האחרונות, בשל המחסור בקרקע לבנייה, החלה תופעה של בניית בתים בני שלוש וארבע קומות, המשמשים למגורים של בני אותה משפחה. רשויות התכנון והבנייה מעודדים בנייה בסגנון זה על ידי מתן אישורי תוספות בנייה על בתים קיימים ואישור חיבור לתשתיות. מנגד, יש רבים המתנגדים לזה בטענה שהבנייה לגובה פוגעת ביופי המסורתי והטבעי של היישובים הדרוזים.
כיום, בניגוד למה שהיה בעבר, הבתים הדרוזים מתוכננים ומעוצבים באופן רבגוני. מסיבה זו ניתן למצוא בתים שמתוכננים בסגנונות שונים – מודרני קלאסי – ובצבעים שונים. הופעתו של השליכט הצבעוני האיצה את המעבר מבתים עם קירות לבנים או אפורים לבתים עם קירות צבעוניים, וגם שילוב של אלמנטים שונים כמו אבן ירושלמית. העיצוב הפנימי והריהוט המודרני הקלאסי והמינימליסטי השתלט ואפשר לראות זאת בבתים רבים.
כיום, משקיעים הדרוזים גם בעיצוב החיצוני של הבית ומקפידים על כל פרט. הבית מושקע במיוחד וניכר שהוא עוצב לטעמם האישי של בעלי הבית, ולרוב הבתים יש גינות גדולות של דשא, פרחים ועצים המשמשים לנוי ולצל.

***

הכותבת היא אדריכלית, בעלת המשרד לאדריכלות ועיצוב פנים "קונספט" בכפר ורדים

תמונות:
ריבוי קשתות ובנייה מאבן מקומית. הבנייה המסורתית
כל אחד בונה לפי טעמו האישי. הבנייה החדשה

 
   

חזרה לכתבות