א-לה כפר גליון מספר 178 נושא: הבית הגלילי. מרץ 2010 | עודד שלומות

לבנות קהילה

חזרה לכתבות

"בית" לא בנוי בהכרח מקירות וגג, ולעיתים אפילו עדיף להסיר את המחיצות. תחושת "בית" יכולה להיות גם בתוך קהילה, באתר "הבית" המקומי או בתוך הלב

 מתי מרגישים שהגענו "הביתה"?
אחרי שהולכים לראות מה יש במקרר?
כשפותחים את הדלת והכלבה קופצת עלינו בשמחה?
כשנכנסים לחניה?
בתחילת הרחוב?
בכיכר 1 (כשמגיעים מכיוון מעלות/תפן) ובכיכר 6 (כשנכנסים מתרשיחא)?
אולי תחושת "הבית" מקננת כבר בצומת כברי או בעליות מכרמיאל?
האם "בית" הוא "מבנה" או "מקום"?
או אולי בכלל קשור לריח מסוים, לאנשים אהובים, לשיר מוכר, למאכל "הבית" או לעמוד "הבית"?

בקיבוצים, לא היה בעבר המושג "בית" (בית מגורים). הקיבוץ היה "הבית" ודירת המגורים הייתה לרוב "חדר". הקיבוצים הרבו להשתמש בצורת הסמיכות: "בית יחיעם מזמין לחג", "בית געתון מברך את משפחת כהן", "בית עברון משתתף בצערה של משפחת לוי" וכן הלאה.
צורת סמיכות זו אומצה על ידי כפר ורדים במודעות הברכות והאבל המפורסמות בחלק מכלי התקשורת (ולא תמצאו בשום מקום את הסמיכות "בית טבריה", או "בית חיפה". אולי "בית שאן" אבל זה כבר עניין אחר). גם הסלוגן של הכפר "כמה נוף שבאת הביתה", מלמדנו שקהילת כפר ורדים (או המועצה, בפטרנליזם) מזהה עצמה כ"בית". או לפחות שואפת לכך.
"כפר ורדים" יכול להיתפש בעיני רבים כ"מקום", "קהילה", "חזון", "ישות ארגונית" (מועצה), "נוף", "אווירה" ועוד. זהו יישוב המיוחד בכך שרוב תושביו בחרו לחיות בו באופן פוזיטיבי. יישוב צעיר יחסית שמייסדיו גרים בו 25 שנה, ואילו רובנו זה מקרוב הגענו. מי "ותיק" עם 15 שנים בכפר ומי ממש "חדש", שנים ספורות במקום.
מה עושה, או יכול לעשות, את המקום הזה ל"בית" אמיתי וחם?

*

בעבר הלא רחוק (100-200 שנה) אנשים היו חיים את כל חייהם במקום אחד, במקצוע אחד ועם בן זוג אחד. בעולם המערבי, בעל המוביליות הגבוהה, חלק גדול מאיתנו מחליף מקומות מגורים, עבודות (כולל "מקצוע") ובני זוג בקצב שהיה מספיק בעבר לעשרה אנשים שונים. יחד עם תחושת החופש והאפשרויות המקצועיות והחברתיות, הוביל תהליך זה גם לחברה יותר מנוכרת המאבדת את לכידותה החברתית.
אם פעם "קהילה" הייתה דבר טריוויאלי בכל מקום בו גרו ופעלו בני אדם, הרי שכיום צריך "להקים" או "לבנות" קהילה, "לחזק" אותה ו"לקדם" את החיים הקהילתיים.
אחד התחליפים הבולטים לקהילה הממשית, אלו הקהילות הוירטואליות, מ"פייסבוק", דרך "חבר'ה" ועד ל"פורום אכלני חסה אורגנית בחלב שקדים". רשת האינטרנט גם אימצה בחום שורת ביטויים מעניינת מהעולם האמיתי, ובראשם "עמוד הבית". באתרים רבים אנחנו גם מקבלים כתובת קטנה למטה, "שלום אורח". ומה על הביטויים "לגלוש", "חברים" (ברשת) או "חדר צ'אטים"? לפני כשלוש שנים הצטרפתי לרשת החברתית "דה מרקר-קפה", במטרה לפרסם את יחידת האירוח הכפרי שפתחנו. אלא שהפטנט ברשת החברתית הוא להיות מעורב וחברותי, ואותי לימדו לא להתחבר לזרים ובטח שלא "להציע להם חברות", כך שנשארתי די גלמוד ומחוץ לקהילה. אכן, לעיתים מן דהו מבקש ממני חברות ואני מאשר ברצון, אבל ככה לא בונים קהילה ולא משווקים נופש כפרי.

כחובב אינטרנט, הפליא אותי תמיד המפגש בין העולם הוירטואלי לעולם הממשי, בעיקר באספקט הפרקטי: האינטרנט ככלי לקניות, ללוחות מודעות וכו'. קרי, הרשת הוירטואלית משרתת את החיים הממשיים. דה עקא, באחד הטיולים האחרונים פגשנו קבוצת צעירים שהייתה עסוקה בצילומים קדחתניים של עצמם, "שיהיה מה להעלות לפייסבוק". הם היו בטבע, אבל לא ממש חוו אותו (לפחות בדקות בהן היינו נוכחים) אלא תיעדו את עצמם בתוכו, עבור הפייסבוק.
הנה, התחלפו היוצרות! העולם הממשי הוא רק "תפאורה" לעולם הוירטואלי (שהופך עבורם ל"אמיתי" או "ממשי" יותר). הנה, עמוד "הבית" שלהם, הוא-הוא "הבית" האמיתי בו הם גרים, נמצאים (ברמה הפרקטית, כמה שעות ביום), מנהלים יחסים ומרגישים ב"בבית". ככה הם יכולים להרגיש ב"בית" גם בצבא או בדרום אמריקה.

*

נחזור לכפר ורדים: לפני מספר שנים נולדה בת לזוג תושבים שהכרתי היטב (לא על בסיס יומיומי, וכנראה שלא מספיק קרוב על מנת שהבשורה המשמחת תעשה לה כנפיים עד אליי). דבר הלידה הגיע לידיעתי רק לאחר כחודש, עת פורסם בעיתונות המקומית. הברכות (באיחור, מה) התקבלו בשמחה – אבל חסר בכפר כלי תקשורת קהילתי שיבשר, בזמן אמת, על שמחות (בקרוב אצלכם) ועל אבל (לא עלינו).
הקמת אתר "הבית" של כפר ורדים והסביבה, "כפרניק" (kfarnik.co.il) נועדה, בין היתר, לבחון ולקרב את העולמות הממשיים והוירטואליים. להוות "בית" לקהילת כפר ורדים והסביבה (הסביבה, משום ש"הקהילה" שלנו קשורה מאוד לאזור), ליצור גשר בין תהליכים ואירועים ממשיים לבין הדיווח או הדיון עליהם, לחזק את הקהילה הממשית באמצעות כלים וירטואליים.
כל אחד ו"הבית" שלו. אני מקווה שכפר ורדים – כמקום וכחלום, כמועצה וכנוף, כממשות או באופן מופשט-וירטואלי – ימשיך להיות "הבית" של כולנו.

*

הכותב הוא עורך ומנהל תוכן של "כפרניק", kfarnik.co.il, אתר חדש לכפר ורדים והסביבה

בתמונה:
אולי כאן מתחילה תחושת הבית? כיכר 6

 
   

חזרה לכתבות