פנאי - פורטל התיירות של הגליל מערבי

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



בובה של סיפור

בובות תיאטרון עם מניארות של כוכבות, בובה בקליפת אגוז, בובת חבר חוצפנית, לורד אנגלי בעל מגבעת בורסלינו שחורה ועוד חברים וחברות אנושיים לגמרי. מסע מהאגדות בין יוצרות בובות בגליל / אתי ברוש ויריב נ

תארו לעצמכם שהייתם יכולים לחזור אחורה בזמן, אל תקופת הילדות. מה הייתם לוקחים אתכם מהימים ההם? רבים יגידו "את הבובה שלי". זאת שליוותה אותי מאז שנולדתי ועד שמלאו לי עשר שנים, זו שנפלה מהחלון בקומה השביעית, עברה משיכות, מריטות ואינספור התעללויות – ושרדה. 
הנה הזדמנות לחזור ולשחק שוב בבובות, גם כמבוגרים. למרות הגיל המתקדם אף אחד לא יחשוב שזה ביזארי או ילדותי, כי בגליל תוכלו לפגוש יוצרי בובות, או בלשון מקצועית "בובנאים" שהם אמנים העוסקים בבניית בובות ועיצובן. תראו מבחר מרשים של בובות עשויות ביד אומן מיומנת ובמלאכת מחשבת מוקפדת ותשמעו על תהליך היצירה. אז אולי הבובה המקורית מהילדות לא תהיה שם, אבל חבורה מפוארת של בובות יהיו גם יהיו.  
ושיהיה ברור. לא מדובר בעוד ברבי וגם לא בבובות בראץ תעשייתיות או בובת תינוק נדושה. את אלה אפשר לפגוש בכל חנות צעצועים. כאן מדובר בשלל בובות אמנותיות, שמעבר לפרצוף יפה, משדרות גם קסם בובתי נפלא, אופי ואישיות של ממש. אז הנה הזדמנות נהדרת להכיר מקרוב את מי שמתקשרים עם בובות ומדברים איתן, וגם הזדמנות להוסיף אחת מיוחדת, שאין לאף אחד, לאוסף הפרטי.  
 

בובות באודישנים 

יעל ארליך, מצפה חרשים 
 
"הגעתי לבובות במקרה", אומרת יעל ארליך שעבדה שנים כמורה לספרות בתיכון. "כשנולדו הילדים הכנתי להם בובות משחק ואט אט זה התגלגל לבובות תיאטרון". 
בבית העץ בעל הניחוח הכפרי במצפה חרשים היא יוצרת דמויות דוממות מעיסת נייר, מספוג, חול, נסורת או אפילו מליפוף של דבק מסקינטייפ, ויוצקת לתוכן חיים של ממש. "בובה היא לא חפץ דומם", היא ממהרת להעמיד על הטעות, "זה משהו שמבקש לחיות. בתיאטרון יש לבובה יכולת להתעלות על המגבלות של השחקן. בעוד שהוא מתעייף ומזיע, הבובה יכולה להמשיך ולקחת את הצופים למחוזות רחוקים". 
יעל מסבירה שבמפגש עם בובות התיאטרון יש קסם כי למרות שהצופה יודע שזו בובה הוא נענה לאשליה שהיא חיה ומדברת. 
נדמה שהבובות הן כל עולמה, ולא רק המקצועי. ביישוב בו היא גרה מפעילה יעל תיאטרון פרטי בו מככבות הבובות שהיא יוצרת, היא גם מנהלת את בית הספר לתיאטרון בובות במכללת הגליל המערבי ומלמדת שם את כל התורה, והיא גם מטפלת בדרמה באמצעות בובות. "עשיתי תרגום של התחום הטיפולי לעבודה עם בובות. למטופל יש אפשרות להשליך על בובה תכנים אישיים והיא מאפשרת ביטוי שקשה לקיימו בדרכים אחרות", אומרת יעל, בעלת תואר שני בדרמה-תרפיה. 
לבובות שלה רפרטואר שלם של הבעות פנים. אין שתי בובות זהות, כמו שאין שני אנשים זהים. יעל מגלפת בספוג תווי פנים מדויקים וכשמביטים בבובות שלה, מביטים בפנים אנושיות וקל לשייך להן תכונות על פי הפנים של כל אחת מהן. אחת נראית מטרוניתה מכובדת והשנייה נערה טובת-לב. גם בובות ממין זכר מככבות בהצגות של יעל, ואפשר למצוא שם עיוור או בדואי במדבר.  
את הבובות היא מלבישה בבגדים שהיא תופרת במיוחד למענן על פי התפקיד שתקבל כל אחת מהן בהצגה. לדבריה "בובה לא מקבלת תפקיד בקלות. לפני כן היא עומדת למבחנים. יש לי שתי בובות שיש ביניהן תחרות קשה על תפקיד האימא בהצגה 'סוד בקן'. הן רבות על התפקיד". כדי להמחיש את הדברים מצביעה יעל על "פינת המבוישים" בה נמצאות כל הבובות שלא קיבלו תפקיד. 
אנשים רוצים לקנות את הבובות שלה, אך היא מסרבת. קשה לה להיפרד מהן והיא אומרת "אני מוכרת הצגה, לא בובה". 
וממה היא הכי נהנית? "התקופה היפה ביותר היא תהליך היצירה. אז העולם מאיר לי פנים. אני מגלה תכונות חדשות בחזרות על ההצגה ולעיתים יש צורך לבנות את הבובה מחדש. הבובות ממש מבקשות ממני לדבר בטון שונה, לעשות פעולה אחרת, שונה ממה שתכננתי. עד שלפעמים אני לא יודעת מי מפעיל את מי. לבובות יש כוח", היא מסכמת. "אם יש משהו שאני לא ישנה בגללו בלילה – זה הבובות". 
יעל ארליך, מצפה חרשים, 04-9802748, 052-3897487. 
 

בלי תכתיבים מהעולם 

אוולין שר, מצפה חרשים 
 
תינוקות רבים נועצים עיניים ומבקשים ללא מילים שישאו אותם על הידיים. זו התחושה שמלווה את הביקור בסטודיו של אוולין שר במצפה חרשים. כשמביטים במיניאטורות הרבות שמעטרות את המדפים, עולה מיד תחושה מרגשת של תינוק אמיתי שמבקש חיבוק ונשיקה ואי אפשר שלא להיענות.  
הבובות של אוולין עשויות בעבודת יד ומחומרים טבעיים בלבד. הבדים רכים ונעימים למגע ולדבריה הבובות שלה משלבות בתוכן את "רוח האנתרופוסופיה", שהיא תורת חיים הדוגלת בחיבור קוסמי.  
רוב הבובות ממולאות בצמר כבשים טהור המיובא מחו"ל, חלקן ממולאות חול או אפילו בורגול, כדי שניתן יהיה לחממן במיקרוגל וליהנות מחומן.  
מאחורי ההתעקשות על ייצור מבדים טבעיים עומדת הגישה שחומרים אלה, בניגוד לחומרים הסינתטיים, קולטים במשך הזמן את ריחו וחום גופו של הילד, תורמים ליצירת הקשר עם הבובה ומחזקים אצל הילד את תחושת העולם האמיתי. 
תחת המותג "בוביק", שם שהעניק בנה השני לבובה שהכינה לו טרם לידתו לפני 17 שנה, פיתחה אוולין, ילידת הולנד, סדרת בובות ייחודית, בה יצרה לכל גיל בובה המתאימה לצרכי השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד.  
כמו לארבעת ילדיה, העניקה אוולין שם לכל בובה. כך לילד שזה עתה נולד ישנה בובת "עריסה", שהיא בובה ללא תווי פנים אבל בעלת ריח נעים ותחושה טובה. בשלב בו מתחיל הילד להבחין בתווי פנים, נותנים לו את "סמרטוטי", שהיא בעלת תווי פנים אך עדיין ללא גוף.כשהתינוק הגיע לגיל שבעה חודשים בערך הוא יקבל את "נומה", בובה ללא רגליים. מאוחר יותר יקבל את "חיבוק" – בובה עם ידיים, רגליים ופנים. "ילדים מגיבים שונה לבובות מאשר מבוגרים", היא מסבירה את הבובות שלעיניים מבוגרות נראות קצת מוזר. משלל הבדים הצבעוניים הממתינים בסטודיו שלה, תכין אוולין תינוקות אינדיאניים אדומי-עור, תינוקות בצבע מוקה ים-תיכוני, כושים מקורזלי שיער ותינוקות בלונדיניים לבנבנים וסמוקי לחיים. 
מאחורי הבובות הקטנטנות של אוולין עומדת קונספציה שלמה. "הבובה", אומרת אוולין, "נוצרה כדי שהילד יתרגל יחסים בינאישיים, רגשות וחיבור אל העולם". ולכן פני הבובות שלה בעלות תווי פנים עדינים ומינימליים, "כדי שהילד ישקף דרכן את מה שהוא מרגיש ולא מה שמוכתב לו מבחוץ", כפי שהיא מסבירה.  
לאחר נישואיה חזרה להולנד וכשהתפנה מקום לילד בגן אנתרופוסופי שם, גויסה להכין בובות ליריד, וכך נחשפה לראשונה לאמנות ייחודית זו. כשחזרה ארצה המשיכה בהכנת בובות לילדיה. כשגבר הביקוש מצד אנשים שראו את הבובות, החלה לערוך סדנאות בהן לימדה איך להכין את הבובות.  
כיום משווקות הבובות לכ-15 חנויות ברחבי הארץ ואוולין שוקדת כל העת על פיתוח רעיונות חדשים. למשל, כדי להעניק לחסרי מיומנות את התחושה של "הכנתי כזאת בעצמי", פיתחה "ערכה להכנת בובה" שכוללת את הבדים, הצמר והחוטים בצירוף הוראות ההכנה והגזרות שנדרשות להכנת בובה. 
אפשר למצוא אצלה גם בובת "משה בתיבה", בובה זעירת מימדים במיוחד המוצפנת בקליפת אגוז ובובות אצבע בשלל צורות ובדמויות חיות. 
כשהיא אינה עסוקה בבובות, מעצבת אוולין תלבושות ססגוניות למופעים, תחפושות ואפילו שמלות כלה. 
בבית החדש ההולך ונבנה היא מקימה סטודיו צמוד, מכיוון שהיום היא אינה עומדת בביקוש. 
אוולין שר, מצפה חרשים, 04-9803287, 050-7449772. 
 

בני, בני ילד רע 

גילה בן נחום, מצפה הילה 
 
אין סיכוי לפגוש את גילה בן נחום, בובונאית ממצפה הילה, בלי בני. בני הוא "בובת חבר" איתו היא מגיעה לכל מקום. הוא שחור, קירח והיא אפילו מסתכנת ומעידה עליו שהוא גם מכוער. 
למה "מסתכנת"? כי קשה לצאת מהפה של בני. בני זה הוא חוצפן שאינו יודע גבולות. הוא אומר דברים בלי התחשבות ולא חושש מביקורת. למרות כל זאת, ואולי דווקא בגלל זה, בני הוא אהוב הילדים. 
גילה, יוצרת בובות תיאטרון, עוסקת במשרה מלאה בתחום ועליו כל פרנסתה. יומן הפגישות שלה מלא וקצת קשה לקבוע איתה פגישה ספונטאנית. אחת לשבועיים היא מבקרת בגני ילדים ביישובים רבים בגליל המערבי, שם היא מעבירה תכנית העשרה שבמרכזה תיאטרון בובות ומסביבו פעילות מוזיקה ותנועה. הנושאים אותם בוחרת גילה קרובים אל ליבם של ילדים והם עוסקים בין השאר בויתור, קנאה ופחדים, שמעסיקים את רוב הילדים. 
גילה למדה תיאטרון בובות ב"תיאטרון הפארק" של גני יהושע בת"א ובמקביל החלה לעבוד ב"מרכז מילוא" של מעלה יוסף. את הבובות שלה היא יוצרת מחומרים שונים, בהם ספוג ופוליאוריתן מוקצף והן, כאמור, מככבות בעיקר במחזות ובהצגות פרי עטה. לצד החומרים המקוריים שלה, ישנן גם בובות שמשחקות במשלים מוכרים כמו סיפורי המלך שלמה, "העכבר והאריה" וגם סיפורי ילדים קלאסיים כמו "נוח האפרוח" ו"ברל'ה".  
גילה מוצאת ערך חינוכי רב בעבודתה עם הבובות בגנים: "כשהילדים מעירים לבובה על התנהגותה, הם למעשה, קובעים גבולות", היא אומרת. לדבריה, יש ילדים שזו הדרך היחידה להגיע אליהם ורק כך הם נפתחים. "הקסם של הבובה, מעבר להיותה בלתי אמצעית, שהיא, בניגוד לבני אדם, אינה שופטת. היא מקבלת ואוהבת כל אחד ולכן הקשר איתה הוא מיידי ומהיר. 
"הבובה היא חלק מהנפש של הבובונאי שיצר אותה", היא ממשיכה. "הכיף בכל העניין הוא שהבובה אט אט הופכת להיות אמיתית ומקבלת אישיות משל עצמה". כדי להמחיש את הדברים היא מספרת: "ניגשה אליי אחת האמהות בגן והביעה פליאה שבני הוא לא יותר מאשר בובה. 'כל הזמן הייתי בטוחה שבני הוא אדם שמצטרף אלייך בביקורייך בגן', היא אמרה לי. זה קרה כי כשבנה סיפר לה בבית על בני, הוא התייחס אליו כאל יצור אמיתי". 
מסתבר שלא רק הילדים, גם הגננות מתייחסות אל בני כאל יצור נפרד ולא כחלק מהמפעילה שלו. "הן תמיד אומרות איזה אדם מקסים הוא". על חוצפתו של בני היא אומרת: "הוא חלק ממני והדברים שהוא אומר, זה בעצם המחשבות שלי ומה שאני הייתי רוצה לומר, אך לא מעיזה". 
לאחר עשר שנות בובונאות, נדמה שגילה פיתחה השקפת עולם שלמה בקשר לעיסוקה. מדבריה עולה כי ההתייצבות מאחורי הבובה היא סוג של התחבאות: "תמיד הייתי מעורבת בנושאי תרבות, ארגנתי הצגות ואירועי חגים במצפה הילה, אבל אף פעם לא אהבתי להיות בקדמת הבמה. לזכות הבובות ייאמר שהן עזרו לי בזה. יש שחקנים שמופיעים במלוא הדרם על הבמה וחושפים את כל אישיותם עליה ויש, לעומתם, את מי שמביאים את הבובה כעזר ואז אינם צריכים להופיע בעצמם, כמוני". מה גם, שכאמור, "לבובות מותר לומר הכל וסולחים להן ואני בתור מבוגר עוד ממתנת את בני". 
גילה בן נחום, מצפה הילה, 04-9978940 
 

הבובות מפתיעות אותי 

אפרת הדני, קיבוץ לוחמי הגטאות 
 
נדמה שהבובות של אפרת הדני יודעות לספר עליה יותר משהיא יכולה לדבר עליהן. היא ממעטת לדבר וניכר שהיא נבוכה מאד במיוחד כשמדובר בה עצמה. 
בביתה המוקף פרדסים שבקיבוץ לוחמי הגטאות יוצרת אפרת בובות יפהפיות בעלות רפרטואר שלם של הבעות פנים ותלבושות ייחודיות. מתוך מזוודת נסיעות שמעלה זיכרונות ילדות היא שולפת בזו אחר זו את הדמויות הכל כך ריאליסטיות: לורד אנגלי בעל מגבעת בורסלינו שחורה, עשוי כולו ספוג; נסיכה ענוגה בשמלה תכולה; אישה אפריקאית עדוית תכשיטים; גברת יאכנע מטופחת; וילד ואב אינדיאניים ששיערם קלוע צמות, לרגליהם סנדלי עור ובגדיהם עטויי נוצות. עוד באמתחתה, שועל אדום זנב, תרנגול עשוי נסורת ודבק, תוכי צבעוני שמולבש על היד ו"איש המערות" שאפרת הכינה מחומרים שמצאה בטבע: פניו מגולפות בעץ, ידיו ורגליו עשויות ענפים, בגדיו מזרדים וכפרקי גופו משמשות לולאות מתכת המאפשרות לו תנועה חופשית. 
כשאפרת אינה עסוקה ביצירת בובות, היא מפסלת בחומרים שונים ועושה זאת בכישרון רב. כשנכנסים לסטודיו המואר שהעמיד הקיבוץ לרשותה, אי אפשר שלא להתפעל מהמגוון הרחב של עבודותיה המרהיבות, שלא היו מביישות את מיטב הגלריות הנחשבות. בעלי חיים מככבים ברוב עבודותיה ונראה שזהו המוטיב החוזר בפסליה. 
עולם האמנות תמיד היה חלק מחייה של אפרת, אבל 14 שנות עבודה מול המחשב כמתכנתת, לא איפשרו לה להתפנות לזה במלוא המרץ כפי שרצתה. רק לפני כחצי שנה, לאחר שפרשה מעבודתה במפעל שבקיבוץ, התמסרה כל כולה לאהבתה האמיתית.  
כשאפרת יוצרת בובות להצגה, היא אף פעם לא יודעת עד הסוף מה יכול לצאת. הפרטים אינם מתוכננים מההתחלה והעשייה חופשית וזורמת יותר. "מה שייצא בסוף התהליך יכול להפתיע אותי. יש דמויות מכוונות ויש פחות מכוונות. רק אחרי שהבובה מוכנה, היא מקבלת חיים ויש לה מה לומר", היא מסבירה.  
"בהופעותיי עם הבובות, אני נשארת גלויה. אלה אינן בובות שאפשר להתחבא מאחוריהן", היא אומרת ומסבירה שלדעתה הבובות הן כלי שניתן להעביר רגש באמצעותו. 
אפרת היא אחת מתלמידותיה המוכשרות של יעל ארליך מבית הספר לתיאטרון בובות של "בית 9" במכללת יד נתן. "אני חשה שהלימודים בבית הספר מפרים אותי. לימודי המשחק, הבימוי והכתיבה היוצרת מרחיבים את תחום עיסוקי". את ההבדל העצום בהתפתחותה המקצועית היא מייחסת ללימודים ומיטיבה לתאר זאת: "בשנה הראשונה הבובות שלי לא הוציאו הגה מפיהן, הן היו ביישניות כמוני וכשאלמד משחק, אני בטוחה שזה ישחרר גם אותן". 
בשנה האחרונה הצטרפה אפרת לתיאטרון של השחקן פבלו אריאל. היא מסבירה שהשילוב של סיפור או מחזה בהשתתפות הבובה מעצים לאין שיעור את המסר של הבובה. מסר שאינו יכול להיות מועבר על ידי הבובה כדמות סטטית. בימים אלה היא שוקדת יחד עם פבלו על העלאת הצגה בה יככבו בובות בעלות מראה המבוסס על דמויות שהופיעו בציורים של אמה, שבהיותה נערה בהולנד של ימי מלחמת העולם השנייה, מצאה מסתור בו הרבתה לצייר. הציורים המדויקים בעלי העוצמה והטכניקה הגבוהה נחשפו בעיקר לאחר פטירתה של האם ונראים כאילו צוירו ביד אומן ולא על ידי נערה במנוסה. 
אפרת הדני, קיבוץ לוחמי הגטאות, 050-6538983 
 

תיאטרון בקראוון 

בובתריצה, כפר ורדים 
 
"השם הוא בובתריצה", מסבירה תרצה זייפרט-גלאון, "שזה משהו דינאמי יותר מבובה תרצה, משהו שמשדר תנועה, ריצה...". בן זוגה של תרצה, רפי אלמגור, מעלה אפשרות הקושרת בין השם לעובדה שתרצה הייתה אצנית מוכשרת בצעירותה. כך או אחרת, תיאטרו בובתריצה מהווה אבן שואבת לילדי כפר ורדים והסביבה. מדי שבת ב-11:00 בבוקר מעלה תרצה והבובות שלה הצגה לילדי הכפר, כשבכל חודש יש הצגה חדשה. ההצגות הן פרי עטה של תרצה, כשחלקן מבוססות על סיפורים מוכרים והיא כם מכינה את כל הבובות והתפאורות. 
"ביום אביב אחד הלכתי בשדות, הכול פרח וצמח, ואז רפי הגיע פתאום ושאל: 'רוצה לבוא לגור איתי?'. מהשדות הגעתי הנה יחפה לפני שש וחצי שנים ומאז רפי ואני חיים בזוגיות מעניינת ומפעילים יחד תיאטרון בובות". זאת תשובתה של תרצה לשאלה "איך התחיל הכול?", ורפי הוא בן זוגה ויד ימינה בכל הנוגע ל"בובתריצה". לתרצה ורפי שבעה ילדים: ארבעה שלה ושלושה שלו. שני הצעירים שבהם עזבו לאחרונה את הבית עם גיוסם לצבא. תרצה, שמחזיקה בתואר שני בתרפיה באמנות, עברה לדבריה את כל גלגולי משרד החינוך: "מחנכת, תרפיסטית, מורה... תמיד עסקתי בכתיבה ויצירה פלסטית, וכשנפגשתי במקרה עם תיאטרון הבובות הבנתי שכל הדרכים הובילו לכאן", היא מספרת. "אני זוכרת את הילדות שלי בקיבוץ יסעור רצופה חפצים ששימשו אותי כמו בובות ולעתים אף היו קרובים אלי יותר מאנשים מסוימים. תמיד אהבתי לכתוב, ניגנתי הרבה שנים ולימדתי ציור ופיסול; הרמזים הלכו והתהדקו עד שלא נותרה לי ברירה. אני מצאתי". 
תרצה מלמדת בבית ספר ייחודי בשמרת, לומדת במכללת הגליל המערבי וגם מריצה את הפרויקט הענק והמיוחד הזה. "הקצוות התחברו לפני כארבע שנים ומיד התחלתי ללמוד את התחום במכללת הגליל המערבי. לימודים מאוד תובעניים, שנתנו לי המון". 
בובתריצה, כפר ורדים. רפי 052-3715676, תרצה 052-3337299. 
 

סלון הבובות 

בית הבובות של סבתא רניה, בוסתן הגליל 
 
ואם כבר מדברים על בובות, אז הנה מקום שלא כדאי להחמיץ: "בית הבובות של סבתא רניה" בבוסתן הגליל. מדובר בביתן המכיל בתוכו עולם שלם. סבתא רניה יצרה במשך חייה בובות, ואחרי מותה הקימה בתה אוגניה בית לבובות ולאמה. הביתן מעוצב כמו סלון קטן עם מאות בובות בכל מקום, ואת סבתא רניה מדברת אליכם מתוך קלטת וידאו, שבה היא מסבירה על היצירות שלה (פתוח בכל שבת ראשונה של החודש, 13:30-10:30, טל': 052-8525618).

תגובות לכתבה



  • בני של גילה בן נחום. בתמונה הגדולה: גילה עם שני חברים אחרים
    בני של גילה בן נחום. בתמונה הגדולה: גילה עם שני חברים אחרים
  • יעל ארליך. עולם תיאטרון הבובות
    יעל ארליך. עולם תיאטרון הבובות
  • בובות של יעל ארליך. לכל בובה תכונה משלה
    בובות של יעל ארליך. לכל בובה תכונה משלה
  • העיוור של יעל ארליך. הבוה היחידה שלא מסוגלת לראות
    העיוור של יעל ארליך. הבוה היחידה שלא מסוגלת לראות
  • אוולין שר וידידה. ברוח האנתרופוסופיה
    אוולין שר וידידה. ברוח האנתרופוסופיה
  • בובות של אוולין שר. לא תמיד יש תווי פנים ברורים
    בובות של אוולין שר. לא תמיד יש תווי פנים ברורים
  • אפרת הדני בחברת לורד אנגלי
    אפרת הדני בחברת לורד אנגלי
  • שועל של אפרת הדני
    שועל של אפרת הדני
  • "בובתריצה". כל שבת תיאטרון בובות
    "בובתריצה". כל שבת תיאטרון בובות
  • בית הבובות של סבתא רניה. הסבתא מדברת מהוידאו
    בית הבובות של סבתא רניה. הסבתא מדברת מהוידאו