פנאי - פורטל התיירות של הגליל עליון

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



מסע צלב

סיפוריהם של שלושה מבצרים שהיו כאן תמיד: המונפורט, מבצר המלך ומבצר יחיעם. מסע בזמן שתחילתו בתקופה הרומית וסופו בסיפור שיירת יחיעם ובפטריות החלוצים. אפוסים היסטוריים בהשתתפות סלח א-דין, ד'הר אל עומר ואחרים, ובכיכובו של בייברס, או בשמו המלא: אל־מאליק אל־זאהיר רוּק אל־דין בָּייבּרַס אל־בּוּנדוּקדארי / יריב נופך

שלושה מבצרים מפארים את אזור הגליל המערבי. אפשר, כמובן, לוותר על הסיפורים ההיסטוריים וסתם ליהנות מהארכיטקטורה והנוף ומהידיעה הערטילאית שמדובר במבצרים צלבניים. אבל בעינינו, דורש מקבץ כזה של מבצרים התייחסות מעמיקה יותר, וכיאה למצב מורכב מעין זה, וכדי למנוע מבוכה ידועה מראש, העדפתי להפנות את דרישתם לברי הסמכא. כפי שקורה אצלי בדרך כלל, מדובר במורה הדרך גדעון סגלי, תושב הגליל שגם עוסק במחקר מעמיק של האזור. 
"בחורף שנת 1191 הגיעה לשיא המתיחות בין הצלבנים ההוספיטלרים דוברי הצרפתית לבין אלו דוברי הגרמנית, כולם אנשי מסע הצלב השלישי", מסביר גדעון. "בזמן המצור על עכו הוקם בית חולים לטיפול באבירים הגרמנים בהנהגתו של זיגבראנד, ובכספם של סוחרים מהערים ברמן וליבק. ליד בית החולים הוקם גם בית קברות גרמני. הייתה זו תחילתו של מסדר חדש דובר גרמנית. בשנת 1198 קיבל המסדר החדש את ברכת האפיפיור, גרגוריוס השלישי, והפך למסדר על שם 'אבירי מרים הקדושה של הטבטונים'. אלה אימצו לעצמם תלבושת ייחודית – גלימה לבנה שעליה רקום צלב שחור גדול. ראש המסדר הרביעי – הרמן פון זלצה, היה זה ששינה את פני ההיסטוריה הטבטונית ואת פני הגיאוגרפיה של הגליל המערבי: במקביל לקניית אדמות בגליל ובדרום לבנון, הוא הפעיל מדיניות של כיבוש שטחים בפרוסיה, פולין, במזרח אירופה, תחת הסיסמה של שחרור אדמות הכופרים הפאגאנים, ולמען המטרה של שליטה על נכסים, אדמות ואוצרות. עד מותו בשנת 1239 הספיק הרמן פון זלצה לצבור עוצמה רבה. 
"עוצמה זו", אליה וקוץ בה, "הביאה ליתר חשדנות מצד המסדרים האחרים בעכו, והטבטונים העבירו את מרכזם מעכו למבצר החדש שנבנה על שטחן של יורשות גי דה ליזיאן – שטח מרוחק ומבודד על גבעה הצופה על נחל כזיב". 
 

ההר החזק – מבצר המונפורט 

 
"'המבצר החדש', או 'מבצר החופש' או 'מבצר הפרנקים' נקרא לבסוף בפי הטבטונים הגרמנים בשם 'שטרקנברג' (ההר החזק), ובתרגומו לצרפתית – 'מונפורט'", מגיע גדעון לשם המוכר לנו היום. "במקביל לבניית המונפורט בנו הטבטונים מבצרים נוספים בשטחים שאותם רכשו, כדי לספק ביטחון לחוות החקלאיות שהפעילו, ובהם גם את 'שאטו דה רואה' (מבצר המלך במעיליא), וג'ודון או ג'ידין, ביחיעם. 
"המונפורט הוא המבצר היפה שבהם. הוא ממוקם בתוך שמורת נחל כזיב הירוקה, עם תצפיות מרהיבות על הסביבה ממנו ועליו. אין בו תוספות בנייה מאוחרות. למעשה, מאז שבייברס האיובי הרס את המבצר בשנת 1271...", וכאן אני חייב להתפרץ לדברי גדעון ולהעלות את שמו המלא של אותו סולטן ממלוכי שסמלו הוא הברדלס; עבד שנחטף בצעירותו על ידי המונגולים מביתו הקט בחצי האי קרים, ולימים הפך לשליט רב עוצמה שהאגדות אודות גופו האדיר והשחור ועיניו הכחולות והקרות מעבירות בנו רעד גם היום: אל־מאליק אל־זאהיר רוּק אל־דין בָּייבּרַס אל־בּוּנדוּקדארי. לא פחות. לימים הביס בייברס את חוטפיו המונגולים כשלחם בהם בקרב עין ג'אלות, 1260, בצבאו של הסולטן קוטוז (ממנו ייטול את השלטון בהמשך – ולא בהצבעה דמוקרטית), קרב מפורסם שנערך באזור עין חרוד של ימינו. 
חזרה לענייננו, ועזבנו את המגרש כשבייברס הרס את המבצר בשנת 1271. אליך גדעון: "מאז נותרו הריסות המבצר על תילן ללא שינוי. השם הערבי של המקום – קלעת אל קרין (מבצר הקרן הקטנה) – מתאר את המראה הנגלה להולך בנחל כזיב, והוא שנתן לחלקו התחתון של נחל כזיב את שמו הערבי 'קוריין'.  
"בסוף שנת 1863 ביקר במקום הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם, וכך הוא מתאר את שנגלה לעיניו (בקיצורים נדרשים): 'לאחר רכיבה איטית מאד במשך שלוש וחצי שעות הגענו עד קצה השביל, וכעבור עוד שלושה מילין נגלה לעינינו המבצר על שלוחה של גבעות, החורגת אל הגיא. קשה מאד לתאר בכתב את החורבה הזאת. תארו לעצמכם לשון סלע מזדקרת בין שתי גאיות, גבוהה יותר מ-180 מטר, צלעותיה כמעט מאונכות עד לשפת המים'. 
"בימינו כבר אין צורך לרכב כמה שעות על סוסים כדי להגיע לבקר במקום. די בסוס אחד עם כמה כוחות סוס ועם נפח סמ"ק 1200 ומעלה. איך מגיעים? נוסעים דרך מעיליא להילה. בסיבוב החד לפני הילה, ממש ליד מכלאה של עזים, ממשיכים ישר על דרך עפר מסומנת בסימון שבילים אדום. יש להקפיד ולשמור כל הזמן על הימין כי הצומת הראשון מושך שמאלה לחורבת בלטון והשני לישוב מנות. הצומת השלישי מושך לנחל ומתאים אך ורק לרכבי 4X4. הדרך מגיעה לחניה, שם משאירים את הרכב. עוד כמה מאות מטרים בהליכה על השביל המסומן מביאים אותנו אל חורבות המונפורט, דרך דייק טבעי שעבר הרחבה, ובו עברה הדרך מ'שאטו דה רואה' – הוא מבצר המלך במעיליא. מהשער המזרחי שנמצא מצפון לחפיר נותרו רק שרידים. השומר הצלבני כבר איננו, הכניסה חופשית. המקום משולט ועבר שיפוץ לאחרונה. מומלץ לעלות במדרגות לדון ג'ון, הוא מגדל העוז, ולצפות משם על נופי הנחל והאזור. כמו כן רצוי גם לגשת לצד המערבי, שם, במרכזו של אולם גדול ניצב עדיין בגאון עמוד מרכזי מתומן המרמז על הבנייה הגוטית המפוארת. חדי העין יוכלו לגלות תוך כדי שיטוט לפחות חמישה תהליכי בנייה שונים, וזאת במהלך חמישים השנים שבהן עמד המבצר עד כיבושו והריסתו. המשיקולי (מתקן דרכו ניתן היה לשפוך שמן רותח על האויב החודר דרך השער) שעל החומה הצפונית הפנימית, מסגיר כי גם כאן היה שער. זהו אולי השער של הבאים בדרך הנחל מכיוון עכו. 
"אלה שירצו להרחיב את שיטוטיהם באזור יזדקקו למפת סימון שבילים. קיימות דרכים רבות ומגוונות היורדות אל הנחל וממנו. נחל כזיב הוא פנינת טבע עשירה במים, צמחים ובעלי חיים. ברי המזל יוכלו לפגוש כאן את היחמור – אותו אייל בעל קרניים מסועפות (לפחות הזכרים שבהם) שהושב לטבע במסגרת פרויקט 'ההשבה לטבע'. תצפית יפה על המונפורט נמצאת ממש ממול, מצדו הצפוני של הנחל, בתוך פארק גורן שהכניסה אליו סמוכה לקיבוץ אילון". 
 

מבצר המלך במעיליא – שאטו דה רואה 

 
"מבצר המלך – שאטו דה רואה ("קסטלום רגום" בלטינית) נמצא בתוך הישוב הנוצרי מלכיטי (יוונים קתולים) מעיליא. מעט מאד נשאר ממבצר זה, והוא משמש עד היום למגורים. גם הכנסייה נמצאת בתוך שטח המבצר. כאן ההיסטוריה מורכבת יותר. במקום קיימים שרידים מתקופות הברונזה, הברזל, הרומית והביזאנטית. כמו במקומות אחרים בגליל המערבי, גם כאן היישוב שומר על מקומו של יישוב הקדום לו. "המבצר הצלבני נבנה כבר במהלך המאה ה-12. הוא שימש כמרכזה של נחלה גדולה. בשנות ה-70 של המאה ה-12 נקנתה הנחלה על ידי ז'וסלין דה קורטני, שקנה גם נחלות נוספות, והיה בעל הנחלה הגדולה ביותר בממלכת ירושלים. בשנת 1187 נכבש המבצר על ידי סלאח א-דין אולם חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1192, הוא חזר לידי משפחת ז'וסלין. בשנת 1220 (שנת בניית המונפורט) הוא נמכר למסדר הטבטוני. בשנת 1265 נכבש המבצר בידי הסולטן הממלוכי בייברס", איך לא. 
"איך להגיע? לבאים מכיוון נהריה או כברי, פונים שמאלה ברמזור שהשילוט בו מפנה למעיליא, הילה והמונפורט. ממשיכים ישר בכביש העולה כ-300 מטר כשבסוף העלייה המתונה פונים לימין ומיד שוב לימין. ממשיכים לעלות ולא סוטים מן הדרך עד שמגיעים לרחבת הכנסייה. 
"במעיליא ניתן לראות בית בד קדום בו ריסוק הזיתים נעשה בעזרת חמור, וכן תעשיית טבק. הביקור בכפר מומלץ ביותר בערב הכריסמס, אז מואר הכפר בשלל אורות ונערים בלבוש סנטה קלאוס מחלקים מתנות. במקום נמצאות כמה מסעדות מזרחיות. האחראי על התיירות במקום, אליאס אבו-עוקסה, יוכל לספק פרטים נוספים למתעניינים". 
התעניינתי. 
"גיל הכנסייה במקום מוערך ב-300-250 שנה", מספר אליאס אבו עוקסה. "מלבד המבצר ובית הבד העתיק נחשפו באזור עוד ממצאים רבים שכוסו מחדש עד שיימצאו המשאבים. העושר הארכיאולוגי כאן הוא עצום. שמו של המבצר 'מבצר המלך' משום שגם אם המלך לא התגורר כאן, המקום שימש עבורו 'דומינה', היינו, חלקה השייכת ישירות למלך ולא לאצילים. שאטו דה רואה היה מבצר מינהלי שחלש על 36 חוות חקלאיות באזור וכלל בית דין וזרועות מינהל נוספות".  
לגבי המונפורט מוסיף אליאס כי לא רק זאת שהטבטונים בנו את המבצר על שרידיו של מבצר הוספיטלרי צרפתי שכונה בשם 'מונפורט' עוד קודם לשם 'שטרקנברג' הטבטוני, אלא שגם הצרפתים לא בנו את המבצר מאפס והתבססו ככל הנראה על שרידי בנייה מהתקופה הרומית. 
 

קלעת ג'דין – מבצר יחיעם 

 
קלעת ג'דין – מבצר יחיעם, נמצא בתחום של קיבוץ יחיעם. כיום המקום הוא גן לאומי המתוחזק על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, והכניסה בתשלום.  
גדעון: "כאן יסודות המצודה הם ביזאנטיים. מצפון לה קיימים בורות מים ביזאנטיים ובחורשת האורנים ממזרח לאתר נחשפה רצפת פסיפס. במהלך המאה ה-12 שימש המקום אחוזה צלבנית. בתחילת המאה ה–13 הוא נקנה על ידי הטבטונים, שבונים בו מבצר". 
אליאס אבו עוקסה: "הטבטונים אמנם קנו את המקום אולם הוא שימש 'טוריס' – מגדל שמירה בחווה חקלאית שפעלה תחת אחריות השאטו דה רואה, כמו חוות אחרות, בהן החווה של מינואת – מנות דהיום, שם היה מפעל לייצור סוכר". 
גדעון: "גם המבצר הזה, כמו שאטו דה רואה, נכבש ונהרס על ידי..", ניחשתם נכון, "...בייברס, בשנת 1265. אחרי כמעט 500 שנים של הרס נבנה המבצר מחדש על ידי השייח' מאהד אל-חוסיין ואחריו על ידי השליט הבדואי של הגליל ד'הר אל עומר, שכבש את המקום. רוב השרידים הבנויים המוכרים לנו היום הם פרי בנייה זאת (ואבו עוקסה מוסיף: "ד'הר אל עומאר שיפץ ושיפר את המבצר כדי שישמש שומר על עכו ממתקפה אפשרית ממזרח, כמו מבצרים נוספים – בהם תפן, דיר אל אסד ואחרים – שנועדו לשמירה על העיר, בירת הממלכה הצלבנית השנייה"). 
"במהלך מרד הפלאחים נגד השלטון המצרי של מוחמד עלי בשנות ה-30 של המאה ה-19 נהרס המבצר חלקית בידי איבראהים פחה, בנו של מוחמד עלי. בתחילת המאה ה-20 ישב באזור שבט בדואי בשם סואיטט. הבדואים לא נכנסו למבצר בשל חששם מקרציות המעבירות את קדחת המערות, אך המקום משמש את הפלסטינאים כבית דין שדה בימי המרד הערבי בשנות ה-30. 
"ב- 28.11.1946 מוקם במבצר היישוב החדש יחיעם, על שם יחיעם וייץ שנהרג בליל הגשרים ליד הכפר א-זיב. העולים לקרקע הם חברי גרעין 'סלע' שישב בקרית חיים. התנאים היו קשים. אין דרך, אין מים, קדחת מערות. בעוד הישוב הקטן והמבודד נאבק בתנאים הקשים, פורצת מלחמת העצמאות. קבוצת יחיעם מוצאת את עצמה מנותקת מהישוב היהודי ותחת מצור. יש רעב ומחסור חמור במים. עשבים ושורשים הם חלק מהתפריט. נעשים ניסיונות להצנחת סיוע ממטוסים לתוך תחומי הישוב, כמו גם עזרה קטנה אך משמעותית מתושביהם הדרוזים של ינוח וג'ת. 
"ב-20.1.1948 נכשלת התקפתם של כוחות צבא ההצלה השוכנים בתרשיחא, על יחיעם. ביום 27.3.1948 מותקפת ליד כברי שיירה העושה את דרכה ליחיעם הנצורה. 47 מלוחמי השיירה נופלים בקרב,לזכרם הוקם אתר ההנצחה 'שיירת יחיעם'. בסופו של דבר משוחרר היישוב רק במבצע בן עמי (על שם בן עמי פכטר, מפקד גדוד של כרמלי שנהרג בשיירה). לראשונה המבצר מסודר ומשולט. באולם שבו ניסו חברי הקבוצה לגדל פטריות מוקרן כיום סרט קצר. מומלץ להסתובב באולמות הצלבנים, לעלות במדרגות לראש המגדל ולהשקיף על הנוף". 
לאלו הרוצים לשלב את מבצר יחיעם בטיול רגלי, מוסיף גדעון צ'ופר קטן: "יש שביל מסומן כחול המתחיל בכפר הדרוזי ינוח, חוצה את נחל יחיעם ומגיע למבצר. ישנו גם שביל המשך המתחיל ליד המבצר, יורד לנחל יחיעם ומגיע לישוב כליל".  
איך להגיע: נוסעים מצומת כברי לכיוון מעלות על כביש מספר 89. אחרי כשני ק"מ פונים ימינה לפי השילוט ליחיעם ושוב ימינה לפני קיבוץ געתון. משער הקיבוץ יש לנסוע ישר – והמבצר מול העיניים. 
 
• גדעון סגלי – מורה דרך, מומחה לגליל המערבי, שותף בצוות הבה נגלילה המתמחה במחקר עומק על הגליל המערבי ובהפצת המידע לקהל בעזרת סיורים וטיולים. לפרטים: 054-5600105. 
 
• אליאס אבו עוקסה – מורה דרך, אחראי תיק התיירות במועצה המקומית מעיליא. מדריך סיורים במבצר, בסמטאות הכפר ובמונפורט. כמו כן מארח בתיאום מראש ב'עזבה', חווה חקלאית פסטורלית שהקים על צוק הנשרים. לפרטים: 052-2829963.

תגובות לכתבה



  • המונפורט. נקרא גם המבצר החדש, מבצר החופש, מבצר הפרנקים, ו"שטרקנברג" כלומר ההר החזק, ובצרפתית - מונפורט
    המונפורט. נקרא גם המבצר החדש, מבצר החופש, מבצר הפרנקים, ו"שטרקנברג" כלומר ההר החזק, ובצרפתית - מונפורט
  • צריח במבצר מונפורט. מכאן שפכו שמן רותח
    צריח במבצר מונפורט. מכאן שפכו שמן רותח
  • "מבצר המלך" במעיליה. משמש היום שכונת מגורים
    "מבצר המלך" במעיליה. משמש היום שכונת מגורים
  • הכנסייה במעיליה, מבט מבחוץ
    הכנסייה במעיליה, מבט מבחוץ
  • אליאס אבו עוקסה בתוך הכנסייה במעיליה
    אליאס אבו עוקסה בתוך הכנסייה במעיליה
  • מהביזנטים ועד לוחמי תש"ח. מבצר יחיעם
    מהביזנטים ועד לוחמי תש"ח. מבצר יחיעם
  • והיום הוא פארק לאומי. מבצר יחיעם
    והיום הוא פארק לאומי. מבצר יחיעם