פנאי - פורטל התיירות של הגליל מערבי

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



הבה נרגילה

איפה קונים, איך מעשנים, מה ההבדלים וכמה משלמים. מורה נבוכים תמציתי ומעשי לחובבי נרגילה מתחילים, כולל מגוון השקפות פילוסופיות על תפקיד הנרגילה, פלאי טבק התפוחים ונפלאות החיים / יריב נופך

תשובה חד-משמעית לשאלה באיזו עונה עולה הדחף לשבת על האדמה ולהרקיד אש, אוויר ומים (כנראה עוד הרבה לפני יעקב אגם בכיכר דיזנגוף), לא תמצאן כאן: "בחורף אנשים עובדים פחות ואוהבים לעשן מול התנור", אומר מחמוד שינאתי, אביו של חוסני, מנהל חנות הנרגילות במשתלת חוות הסוסים בתרשיחא. "דווקא בקיץ הביקוש לנרגילות עולה", מוחים ב"מלך הנרגילות", או בשמם הרשמי "מדינת הנרגילות – מלך וועוד" בכפר יסיף, "אנשים אוהבים לשבת בחוץ ולעשן". כיוון שאין בכוונתנו לחרחר מלחמה סביב מקטרת השלום של אזורנו, לא נתעקש על תשובה אחת. בכל אופן, אין כמו הגליל לעמוד על טרנד הנרגילה של השנים האחרונות: לכאורה אביזר מסורתי ומסורבל שדורש הכנה והתעסקות, ומצד שני סקסי, צבעוני מתקתק ואינטימי עם משחק מעניין של אדמה, אש, אוויר ומים. יסודות האושר 
 

בכל זאת, תפס 

"עד לפני חמש-שש שנים רק אני ועוד כמה זקנים בכפר עישנו נרגילה", מספר מחמוד שינאתי. "אני עברתי לנרגילה בשנות ה-80. עד שזה לא נעשה אופנתי אי אפשר היה להשיג טבק כמו היום. היינו מרטיבים טבק רגיל במים או יוצרים תערובות של טבק ודבש חרובים. היום יש בכל מקום. התערובות מגיעות בעיקר ממצרים וירדן, אבל אני יודע שכבר מייצרים אותן גם בארץ". 
אם ננסה רגע להקביל את תופעת הנרגילות לעולם כלי הנגינה נוכל לומר שהסיגריה היא המפוחית, המקטרת – אקורדיאון והנרגילה היא עוגב כנסיות מרשים, לעתים רב צינורות ומסורבל. ובכל זאת, תפס. 
יש משהו מרגיע בכניסה לחדר הנרגילות שבמשתלת הסוסים. חדר אחורי, לא יומרני או מלחיץ. מאוד טבעי, אותנטי. נרגילות רבות מסודרות על מדפי המתכת בתוך החדרון הצנוע שבמשתלה היפה, כמו חנות מכולת בקצה הרחוב או בית מרקחת בתוך סניף קופת חולים. משתלה בלי חדר נרגילות? רעיון מופרך. 
"מוסלמים קונים הכי הרבה", מספר לי איימאן מחנות הנרגילות אלעקאד בכפר יסיף, "אבל גם צעירים יהודים לא חסר". אלעקאד ממירה את האותנטיות והצניעות של משתלת חוות הסוסים באווירה מקצוענית ומרשימה. מעבדת נרגילות מבריקה, צבעונית ושקטה. סביר להניח שכך תיראה חנות נרגילות שתמוקם בלובי של מלון יוקרה. מגוון הנרגילות והכלים הנלווים הוא גדול, ונראה שעל אף גודלה הממוצע של החנות, כל אחד ימצא כאן את מבוקשו. "אין הבדל בין מקצוענים לחובבים בתחום הזה", עונה איימאן לשאלתי. "זה הפך למקובל בשנים האחרונות, ואולי זה עוד יתפתח". אני שואל אותו מה אוכלים ליד נרגילה, כי יש לי הרגשה שיש קשר בין הפעולות. "זה לא כמו סיגריות ומקטרות שהולכות עם בירה, וויסקי או קפה מר. נרגילות מעשנים עם מתוק – תה, קפה ממותק או קולה. בכלל, חוץ מטעם אחד נייטרלי, כל הטעמים של הנרגילה הם מתוקים". 
אמרנו גודל חנות ממוצע? במלך הנרגילות תלמדו דברים חדשים על גודל ומגוון. החנות הענקית, גם היא בכפר יסיף, על הכביש הראשי, עוצרת נשימה בכמות הנרגילות המסודרות זו לצד זו על שולחנות ענק, צינורות העישון הצבעוניים התלויים מן התקרה וערימות כדי החרס הקטנים שיום אחד יונחו בראש מתקן העישון. כמו במקומות האחרים, גם כאן תוכלו למצוא מיני טבק לנרגילה (טומבק) ולמקטרת – כשכאן גם תיפתח בפניכם האפשרות המיוחדת למשש ולהריח אותו ולרכשו על פי משקל. מגוון הגחלים, נייר הכסף והציוד הנלווה בדרך כלל זהים בין המקומות השונים. 
 

בעיקר ציפורים 

הקונסטרוקציה המכונה נרגילה בנויה ממרכיבים רבים שהמוכרים בכל מקום יסייעו לכם ללקט מן המדפים. באופן כללי מדובר בבקבוק מים שאליו מחוברים גוף מתכתי וצינור. בראש המבנה ממוקמים כד חרס קטן וצלוחית מתכת שבהם יובער הגחל על נייר כסף מתוח ומחורר. הטבק הלח שהונח בכד מבעוד מועד יגיע לחום גבוה אך לא יישרף. העשן שיישאף יצטנן קודם דרך המים. ובמלים אחרות: כאשר שואפים אוויר מן הצינור נוצר ואקום בתוך הכד, כך שהכד יונק אוויר מן החוץ. האוויר נשאב דרך ראש המתקן ומבעד לטבק החם. העשן עובר דרך המים שבכד הנרגילה ומסונן חלקית מניקוטין ועטרן – מה שעדיין לא מעניק לו יתרון בריאותי על סיגריה, ועמכם הסליחה. יש המוסיפים לכד חומרים אחרים במקום מים – כמו אלכוהול, חלב, יין מדולל, מיץ פירות או משקה מוגז. 
מחירה של נרגילה בנויה נע בין 30 ₪ לנרגילה פשוטה ועד ל-300 ₪ עבור נרגילה שתקבלו בתוך תיק ג'יימס בונג מהודר. המחיר עשוי להיות נמוך יותר במלך הנרגילות – אם כי באלעקאד האווירה הנוצצת כלולה במחיר. כך גם לגבי האווירה הביתית במשתלת חוות הסוסים. המשתנה המרכזי המשפיע על המחיר הוא החלק המתכתי המורכב על הבקבוק ומהווה את גוף הנרגילה, שיהיה עשוי פח, נירוסטה-ניקל או ברזל יציקה כלשהו (בסדר מחירים עולה) וצורותיו ינועו בין סטנדרטי וחלק דרך הסטנדרטי המעוטר עם הפיתוחים ועד לפיסולים במתכת ממש: בעיקר ציפורים, בשל ההמשך לצוואר הבקבוק הארוך. גודל הנרגילה גם הוא מהווה גורם משמעותי בקביעת המחיר. אגב, ההמלצה היא לרכוש נרגילה בעלת ראש נקבי (הראש מתלבש בתוך הפתח) הידועה כבעלת אטימה עדיפה על זאת הזכרית. 
 

הטבק ממצרים, הגחלים מלבנון 

מחיר הבקבוקים נע סביב 30 ₪, כד הקרמיקה הקטן יימכר בחמישה עד שבעה שקלים, נייר הכסף שעליו ינוחו הגחלים הלוחשות יעלה כחמישה שקלים לחפיסה. עבור הגחלים עצמן תשלמו חמישה שקלים לחבילה של מספר גחלים קטן, 20 ₪ עבור חפיסה של 120 גחל וכ-155 עבור חבילה במשקל קילו. צינור השאיפה, העשוי פלסטיק אלסטי ומלופף חוט צבעוני (ההמלצה אומרת להתרחק מן הצינורות המכילים חוט מתכתי, שיחליד עם הזמן, ולדבוק באלסטיים המכונים "סורים") יעלה 15 ₪, אם כי קיים הבדל בין פומית עישון מתכתית לכזו העשויה עץ. 
אביזרים נלווים: מנגל קטן להתאמת פחמים רגילים לצרכי הנרגילה (קיימת אסכולה מרדנית המתנגדת לגחלים התעשייתיים הנמכרים בחנות בטענה שהם מכילים כימיקלים רעילים המקלים את הבעירה. נשמע הגיוני, תודו, אבל תקציב הכתבה לא כלל בדיקות מעבדה), מלקחיים לשמירה על עור ידיים מטופח בעת שאתה אוחז בגחל האדמדם, כיסוי רוח מתכתי שיונח על האזור הבוער בראש הנרגילה, מברשות ניקוי שיזכירו לנו את אלה שבהן אנו מנקים את בקבוקי התינוקות (רק שאלה צבעוניים, כל כך צבעוניים). טבק? כל סוגי הטבק לנרגילות הם רטובים ורובם ככולם מגיעים בטעמי פירות וצמחים מתוקים: דובדבן, נענע, ורדים, בננה, לימון ורבים אחרים, כשבמלך הנרגילות נקבע חד משמעית כי תפוחים הוא הטעם הפופולרי מכולם וזה הנחשב 'נכון' בעיני בעלי הדעה. למרבה הפלא, אם תחשקו בטעם מתוק פחות תבקשו את התמר. טבק רטוב נטול טעם גם הוא אופציה קיימת. בכל מקרה, יודעי דבר טוענים כי מעשנים אמיתיים משתמשים בטעם יחיד בנרגילה שלהם, וזכרו של טעם אחר – גם אם ביקר באותו מכשיר ולו פעם אחת – לעולם לא יימחה לגמרי. מחירי הטבק נעים סביב 20 ₪ ל-250 גרם, גם כשנקנה אותו במלך הנרגילות לפי משקל. באלעקאד מתגאים בכך שהם אינם מוכרים שום דבר שאינו סגור: "רק אורגינל, אנחנו לא מוכר במשקל". 
מה שכן, אין ויכוח על כך שהטבק הטוב ביותר הוא טבק נח'לה המצרי – אם כי גם זה הירדני לא רע. השם נח'לה שאנו מכירים מן הקפה חוזר בפעם השלישית – גם כאן בלי שום קשר – כאחד ממיני הגחלים, אלה הבאים מלבנון. סוגים פופולריים נוספים הם "העורב" ו"סטאר". 
 

זה הבני אדם 

קצת היסטוריה: נראה כי מקור השם "נרגילה" (הקרויה גם "הוקא" ו"שישא") הוא בהודו, ונגזר מן המילה ההינדואית "נריאל נכילה", או "נרקיל", שפירושה אגוז קוקוס (ששימש מן הסתם כלי עישון). אחרים טוענים כי מקור הנרגילה בבני שבט הקלאהרי במזרח אפריקה שנהגו לעשן באמצעות מכלי מים (אך משום מה העדיפו לעשות זאת בסיועו הנדיב של צמח הקנביס). על פי תיאוריה נוספת עבר ה"נרקיל" למצרים, שם נעשה שימוש בדלוע והוחלפה הק' בג' כיאה למצרים, ומשם לפרסים שייצרו כלי מחימר ופנו מחשיש לטבק. הטבק הפרסי ידוע בעוצמתו ולכן המקומיים נהגו להרטיב אותו ולעדנו. הטורקים, שאליהם הגיעה ההמצאה בשלב הבא, הפכו אותה למה שאנחנו מכירים היום. עם כל האירוניה, אחרי מסע ההתבגרות הזה בעולם, הנרגילות המועדפות היום הן דווקא הסוריות... "כל הנרגילות אותו הדבר", מתעקש איימאן מ"אלעקאד" ומצנן את התלהבותי כמו מים לעשן. "זה הבני-אדם לא אותו דבר". 
 
• משתלת חוות הסוסים – כביש מעלות-תרשיחא. טלפון: 04-9573973, נייד: 052-3492931. 
• מדינת הנרגילות מלך וועוד (מלך הנרגילות) – כפר יסיף כביש ראשי. יבואן ראשי פחם 'סטאר': 052-4892072. 
• אלעקאד – כפר יסיף. טלפון: 04-9565956, נייד: 050-6848332, 050-5755609.

תגובות לכתבה



  • יש נרגילה יש אווירה. צילומים: מור כנרי
    יש נרגילה יש אווירה. צילומים: מור כנרי
  • והכי טוב בחבורה
    והכי טוב בחבורה
  • ולא פחות חשוב - ההכנה
    ולא פחות חשוב - ההכנה
  • "זה הבני אדם לא אותו דבר". איימאן מאלעקאד
    "זה הבני אדם לא אותו דבר". איימאן מאלעקאד
  • תצוגה במלך הנרגילות
    תצוגה במלך הנרגילות