פנאי - פורטל התיירות של הגליל מערבי

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



על רטוב

אם כבר יצאנו מהמזגן של הצימר, זה רק כדי לחפש מקום עם מים, ושאפשר גם יהיה להתרחץ. שלושה מסלולי נחלים, בריכה סודית וכמה חופים מומלצים / אייל כץ

השמש קופחת, האדמה רותחת, הגרון ניחר ולמים המינרלים יש טעם של תה נטול סוכר שנעשה מתיון משומש. הטמפרטורה מגיעה ל-700 מעלות בצל, ובכלל, איפה יש צל? בספרים הבטיחו מסלול עם בריכות יפהפיות ומרעננות, אבל אנחנו הולכים והולכים וחוץ מקצץ בוץ וזרזיפים עלובים אין זכר למים. וחם. אלוהים, כמה חם. מי היה הגאון שגרם לנו לעזוב את המזגן של הצימר?  
ואז זה קורה. בהתחלה שומעים, ואחר כך מתגלית בריכה אמיתית עם מפלון קטן בקצה. אולי לא בדיוק מפלי הניאגרה, אבל בכל זאת מים שאפשר לטבול בהם. הבגדים יורדים במהירות, בצעדים מהוססים אנחנו פוסעים על הסלעים והופ – טובלים במים. בעלי הדמיון כבר בוודאי שומעים את ה-טססססס של הגוף החם השב לטמפרטורה אנושית. 
 

נחל כזיב 

 
למרות שמו, בחלקים ממנו זורמים מים כל השנה בזכות עין טמיר, נביעה תת קרקעית שאפשר להגיע אליה דרך נקיק צר בתוך ההר. פנס טוב ישדרג את החוויה, והמקצוענים יכולים להצטייד בפנס עמיד למים ולצלול לאורך ארבעה מטרים עד קצה הנקיק (רק אם יש בחבורה מדריך שמכיר), ולהגיע למערה קטנה שמקירותיה רואים את הנביעה. במורד הנחל נקוו בזו אחר זו כמה בריכות חביבות שבהחלט מספקות את ה-טסססס. בגדולה שבהן יש מים עד גובה המותניים (בתנאי שלא מדובר בקורא לברון ג'יימס), וכמה קילומטרים לאחר מכן חבויה לה בריכה קטנה בנקיק סלע, שעומקה כשני מטרים במרכז.  
איך מגיעים? 
אופציה ראשונה היא דרך עין זיו, אלא שלאחרונה נחסם הכביש המוביל למקום לתנועת מכוניות. המחיר הוא ירידה רגלית של 5 ק"מ בכביש המפותל והיפה, ואז עוד הליכה של 40-50 דקות בערוץ עד עין טמיר. אפשר להמשיך עוד כמה דקות ולהגיע לבריכות הנוספות. כשחוזרים, זכרו שהירידה הופכת לעלייה. ככה זה בגליל.  
אל הכביש מגיעים מהשכונות המזרחיות של מעלות: נכנסים מכביש 89 לפארק תעשייה קורן, יו-טרן בכיכר השלישית (הכיכר של היכל התרבות) ואז ימינה (יש שלט).  
למשקיענים שבאים בכמה מכוניות: נכנסים לפארק גורן (על כביש הצפון, 899), ומשאירים כמה מכוניות בתצפית המונפורט, נקודת סיום המסלול. ממשיכים מזרחה, מבחינים מצד שמאל בבתים ובצימרים של מושב גורן, מגיעים לחניון זיתים, מחנים ומתחילים את המסלול. יורדים לנחל, בערוץ ממשיכים מערבה במורד הנחל. מבלים בעין טמיר עם הבריכות, המפלונים והנקיק, ממשיכים לבריכות הנוספות ואחריהן ממשיכים עוד. המסלול כולל חורש מוצל של עצי דולב, דפנה ועוד, שרידי טחנת קמח, שרידי חווה צלבנית והדובדבן – מבצר המונפורט. מהמבצר עולים (חתיכת עלייה! כל אדם בריא יכול, אבל שלא תגידו שלא הזהרנו) לתצפית המונפורט שבפארק גורן. מסלול משפחתי יפהפה ומגוון, אבל בגלל העלייה שבסוף לא היינו ממליצים עליו כשחם מאוד. ובכל מקרה, כובעים, המון מים וגם חטיפים לדרך, אנחנו מדברים פה על 3-4 שעות לפחות.  
עוד כניסות לנחל יש מפאתי מעיליא (השביל יורד היישר למבצר מונפורט), ומתוך היישוב מצפה הילה (שביל תלול היורד היישר לאזור עין טמיר). בשני המקרים מדובר בירידה של בין חצי שעה ל-40 דקות וחזרה של 50 דקות עד שעה, תלוי בגילאי ההולכים ובמספר המנוחות שעושים בעלייה. 
 

נחל שרך ונחל בצת 

 
מתחילים בחניון נחל שרך הנמצא אף הוא על כביש 899 (מול גרנות הגליל) ומסיימים בקיבוץ אילון ליד מפעל "שף הים", שם יחכו המכוניות האוספות. אם אתם עם מכונית אחת, התחילו וסיימו באילון.  
וכן, גם כאן מתחילים בירידה, נהנים מבריכות, ממערת נטיפים ומחורש מוצל ופראי, ואחר כך מקנחים בעלייה. עד שלא ימציאו נחל שזורם בראש הרכס, כנראה שזה יהיה המצב.  
 

נחל צלמון  

 
בעצם לא. הנה המסלול של נחל צלמון, שמתחיל בירידה, עובר דרך כמה וכמה בריכות, ממשיך בירידה, ונגמר ממש במקביל לכביש עם עליונת פצפונת שלא באמת מזיזה. והכי יפה, אפילו הניווט לתחילת המסלול קלי קלות. מתחילים מחניון כורכר על כביש 804 המחבר בין ראמה לעראבה. העצים שתראו בצדי הדרך שייכים למפחמות הפועלות באזור, ויש מצב שמתישהו הם יגיעו למנגל הפרטי שלכם. בית המגורים הבודד מימין לדרך צופן בחובו סיפור אהבה דרמטי, אבל את הפרטים לא נגלה כי אין מצב שנקלקל למדריכי הטיולים שאנחנו כל כך אוהבים. לחניון עצמו כמה סימני היכר, שאחד מהם הוא שלט עם חץ ועם הכיתוב "נחל צלמון". את המכוניות שמחכות בקצה המסלול משאירים באותו כביש, רק קילומטר-שניים דרומה, ליד גשר וטחנת קמח עתיקה.  
בהתחלה יורדים בשביל שפותח לאחרונה (בכלל, המסלול מאוד קל ומתאים גם לבעלי נכויות קלות ולמבוגרים), וכבר אחרי 400-300 מטר מבחינים בבריכה הראשונה. מרגע זה, כל כמה עשרות מטרים מחכה לכם בריכה קטנה, חלקן שלוליתיות משהו ואחרות מענגות ומרעננות וממש אפשר לטבול בהן. יש מפלים, מגלשת סלעים בין שתי בריכות סמוכות, מקומות טובים ומוצלים לפיקניקים ומקומות שבהם אפשר פשוט ללכת בתוך המים. בדרך יש גם מערת קבורה, עצי חרוב נאים, אלות, אלונים, שיחי פטל, הרדופים והמון שיחי מנטה ונענע פראית וחריפה, שיסדרו לכם יופי של תה בערב.  
בהמשך יש קצת רגיעה בעניין הבריכות וגם הצל לא משהו, אבל זה סימן שאתם כבר קרובים למכוניות שבקצה המסלול, כולו 2-3 קילומטרים קלילים וחביבים. הנחל ממשיך עד לכנרת (נשפך באזור גינוסר) ויש בו כמה מסלולים נוספים.  
 

הים 

 
ויש את הים, שכולל כמה חופים יפהפיים ואתרי צלילה. נתחיל מצפון, נרד דרומה, ונדגום כמה חופים שחביבים עלינו במיוחד. 
דרומית לראש הנקרה שוכן חוף בצת המסודר (חינם, אבאל'ה) שכולל מזנון, מקלחות, מלתחות, סככות צל ומציל. מנקודה זו נמשך כביש פנימי לאורך חוף בצת הפתוח, שהוא פנינה אמיתית. מפרצונים, לגונות קטנות, שוניות סלע עם סרטנים ואופציה ל"חוף פרטי" (בשבת תשכחו מזה) אם יש קצת מזל. נפלא. 
בהמשך שוכנים חופי אכזיב. החוף של אלי אביבי, פארק לאומי אכזיב, קלאב אכזיב וחוף בננה ביץ' הם חופים בתשלום, כל אחד עם האפיון שלו. מדרום לחוף בננה ביץ' משתרעת עוד רצועת חוף יפה, הכוללת מפרצונים, שוניות וכאלה. המפרץ הסמוך לבננה תחום בשונית סלע שאפשר לקפוץ ממנה ראש אל תוך המפרץ (ניסיתי), לצלול בנקרה קטנה מתחת לסלע (מין קדימון קטנטן לראש הנקרה), וגם לקפוץ לבור בתוך השונית היישר למים שבנקרה (ראיתי אחרים, אני פחדן שביל דברים כאלה). רק זכרו שזה מסוכן, אפשר להיפצע, ובכלל מדובר בחוף לא מוכרז שהרחצה בו אסורה. 
הרצועה האקזוטית הזו מסתיימת באזור התעשייה הצפוני של נהריה (אין גישה לחופים שם), ובהמשך יש את החופים של נהריה. בצפון העיר יש חופים פראיים בהם אפשר לשבת קרוב מאוד למכונית (כן, גם ל-i30 שלכם), ודרומה יותר, באזור המפגש של החוף עם שדרות הגעתון, יש טיילת חביבה עם כמה מסעדות ובתי קפה. כאן תוכלו לשבת ממש על החוף, להזמין בירה, קפה, נשנוש או אפילו ארוחה טובה, ומידי פעם יש מצב שתקבלו גם את מה שהזמנתם. 
אחר כך מגיעה רצועת החוף הקטנה והמרתקת של שבי ציון עם חוף אחד בתשלום ועם אנייה שהוטבעה לא רחוק כדי לשמש אתר צלילה (וזה בדיוק מה שהיא עושה). לאורך חוף זה מספר אטרקציות: גלעד לזכר 12 נופלי אסון השייטת באנסריה שבלבנון ב-1996; טיילת על שם מיכה שינדלר ז"ל, אנדרטה לזכרו של החובל דני עזרי, ושרידי כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה, עם רצפת פסיפס שחלקים ממנה השתמרו באופן מרשים. בחוף יש גם פריחה נאה של חבצלת החוף (בקיץ ובתחילת הסתיו) וגם מגוון נאה של בעלי חיים. 
אם נמשיך ונדרים נגיע לחופים של עכו, שכשהם לא מזוהמים הם בסדר, אבל עם השפע שיש מצפון להם לא היינו מתעכבים עליהם.

תגובות לכתבה



  • מפל בנחל צלמון
    מפל בנחל צלמון
  • עוד מפל בנחל צלמון
    עוד מפל בנחל צלמון
  • עדיין בנחל צלמון
    עדיין בנחל צלמון
  • ההתחלה של הבריכה הסודית. בריכת אגירה של עין האר"י
    ההתחלה של הבריכה הסודית. בריכת אגירה של עין האר"י
  • ויש גם ים. באחד המפרצונים באכזיב
    ויש גם ים. באחד המפרצונים באכזיב