פנאי - פורטל התיירות של הגליל מערבי

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



חפצים עם לב אדם

קטטר של נגר, שבלונה לייצור תרבושים, סלון דמשקאי, כלים מקש, כלי נחושת, עבודות אמנות ועוד שלל חפצים מ-200 השנים האחרונות שנאספו בגליל. חדש בעכו: מוזיאון "אוצרות החומה", מרכז לאנתרופולוגיה ופולקלור של הגליל המערבי / הדס כרמונה

בעכו נפתח מרכז לאתנוגרפיה ופולקלור של עכו והגליל המערבי – "אוצרות החומה". "ראשיתו של המקום באהבה גדולה לארץ ולגליל בפרט", כתוב בכניסה למוזיאון. ואכן כבר ברגעים הראשונים של ביקורי במוזיאון הבנתי שלא רק חומוס עושים באהבה, אלא גם מוזיאון. המוזיאון, המשמר אורחות חיים משלהי התקופה העות'מאנית עד ימי ראשיתה של מדינת ישראל, הוקם על ידי דן הורטמן ומיכאל לוריא, אספנים של התרבות החומרית בגליל. 
מבנה המוזיאון נמצא בבורג' אל קומנדר בפינה הצפונית מזרחית שבחומה החיצונית של עכו העתיקה. תחילת בניית החומה על ידי אחמד פשה אל ג'זאר (1775-1804) לאחר נסיגת נפוליון, והמשכה על ידי יורשו סולימאן פחה (1805-1818). על החומה, בחצר המעוגלת, יש שמונה משטחים ופתחים לתותחים. חיילי עמדה התגוררו במבנה והמוזיאון, למעשה, היה בעברו מחנה צבאי, שבו גרו החיילים וטיפלו בתותחים. 
בפגישתי עם דן הורטמן הוא מספר על עברו הפחות רחוק של המקום שעמד נטוש: "המקום היה מוזנח ושימש מאורת סמים. פניתי לעירייה והצעתי לעשות מהמקום מוזיאון. הזבל נערם פה בחדרים במשך שנים והגיע עד החלונות. הוצאנו מפה 40 משאיות זבל". היום אין זכר לטינופת. המקום יפהפה, מרשים ונעים. התאורה החמה, המקום הנקי, מבנה האבן על קשתותיו והעיצוב הפשוט והמסוגנן של המקום נותן רק תחושה של יופי, שלווה ושלום.  
עיצוב המוזיאון (של מיכל מזרחי) עשוי בטוב טעם. מזרחי השתמשה בדלתות וסורגים מתוך האוספים של דן ומיכאל כדי לעצב את הדוכנים בשוק. פריטי האספנות השונים מוצגים בארונות וכדים מעוטרים מעשה ידי אמן פזורים במוזיאון, להשלמת האווירה האמנותית. 
"היום אני יכול להסתכל על פריט ולדמיין איך האמן עבד עליו, האם הוא השקיע או שהוא חיפף", אומר דן. מסתבר שהרבה אפשר ללמוד על האומן מהחפץ. "מאחורי הכל", מוסיף דן על הקונספט שמאחורי המוזיאון, "מסתתרת תרבות שהולכת ונעלמת וצריך להנציח אותה, ומאחורי כל פריט מסתתר בן אדם. יש נשמה בפריטים האלו". 
 
עושים שוק 
 
המוזיאון מתחלק לשני אגפים: אגף אחד הוא שחזור של שוק מהמאה ה-19, בו נמצאים דוכנים של בעלי מלאכה שונים (מתוך האוספים של דן ומיכאל) ואגף שני מוקדש לאוספים ואספנים. המקום מואר בתאורה נעימה והמבקר מוזמן להסתובב במבנה האבן היפה, בעל הקשתות הגבוהות ו"לעשות שוק". הנה הדוכן של קולעת הסלים, המשתמשת בצמחייה הגלילית לקלוע את עבודותיה: מגש לאוכל, סלים, ומתקן לנשיאת כדים על חמור העשוי מענפי הגפן. 
בשוק המשוחזר נמצא גם דוכן של כובען, מקצוע הולך ונעלם, כולל השבלונה ששימה אותו לייצור תרבושים. יש, כמובן, דוכן לכלי נחושת וביניהם כלים לרחיצת ידיים ורגליים לתפילה וכלי לשירותים ("העותומאנים היו מאוד הגיניים", מסבירים לי), וגם דוכן של חרש עץ שייצר כלים מגידולים מקומיים גליליים כמו כלי מדידה לשעורה וחיטה, מחרשה, מכתשים למזון, לקובה, מורג ומזרה (להפרדת המוץ מהתבן) – אחד צפוני ואחד דרומי, תלוי כמה שיניים.  
בנגרייה אפשר למצוא עריסה עם חור. עם חור? מסתבר שהיה נהוג לקשור את התינוק הישן כשהחור בעריסה ממוקם תחת מקום אסטרטגי בגוף, והתינוק היה קם בבוקר נקי, ותוצרי הלילה המוצקים שוכנים לבטח בכלי שהונח מתחת לעריסה. ומה באשר לנוזלים? חרש העץ היה מכין קטטר (אחד מיוחד לבנות ואחד מיוחד לבנים) כדי שיקומו יבשים. כמה ממבקרי המוזיאון נשבעו שהם זוכרים את המנהג הזה. בין הדוכנים נמצא גם הפחח שהכין מרזבים, גיגית לאמבטיות, כלים לנפט וסירים להרתחת כביסה שיעלו חיוך נוסטלגי על פניהם של הרבה אנשים. ויש דוכן של רוקח ותיק של רופא: "זה תיק של רופא גלילי – ד"ר קרפונקל שגר בתרשיחא ומרפאתו הייתה באלקוש. הוא היה מסתובב עם סוס ועגלה וטיפל בכל כפרי הגליל" מספר דן. "לפני 10 שנים נפגשתי איתו. הוא היה אז בן 95 והבטחתי לו שחפציו יוצגו במוזיאון". 
באגף האוספים נמצא סלון דמשקאי שהגיע מדמשק ושימש בסלוני עשירים בגליל בכלל, ובעיקר בעכו, שהייתה עיר מחוז וגרו בה אנשים אמידים וסוחרים, שהרשו לעצמם סלון שכזה. עוד נמצא חפצי נוי, עבודות פרסיות ואיסלאמיות, כלים מיוחדים לרקיחת איפור ואחסונו, כאשר כל הפריטים כולם נאספו בגליל. 
באחד הארונות אוסף מנעולים: "מנעולים שנעשו ביד עם שופין. כאשר אספן מוצא מנעול שאין לו באוסף זו ממש חגיגה, והוא חייב להוסיף לעצמו את המנעול הזה. כך מצטברים ונאספים החפצים", מסביר דן. 
 
עולם האספנים 
 
הסבריו של דן על מלאכת האספנות מגלה עולם אחר, קסום לא פחות מהמוזיאון, של האספנים. האספן מסתובב בשווקים, בבתים של אנשים, נמצא בקשר עם אספנים אחרים, חלק מהפריטים הוא רוכש בכסף, לעיתים ייתן משהו חדש תמורת כלי ישן, ופריטים רבים הוא פשוט מקבל. "האספנות, מנקודה מסוימת, עובדת הפוך: אנשים שרוצים להיפטר מחפצים ישנים מחפשים את האספן כדי למסור לו את החפצים, למכור לו או להחליף איתו". מה למשל? סיר סולתם חדש תמורת סיר חרס בן מאה שנה שהסבתא הייתה מבשלת בו נחשב תמורה הולמת. 
דן, תושב כפר ורדים, לשעבר סמנכ"ל תפעול של כתר, אוסף כבר ארבעים שנה. "האספנות אצלי זה כנראה משהו בגנים", הוא מחייך. "היא התחילה באוסף בולים, חרסים וחרקים. ב-20 השנים האחרונות התמקדתי בתרבות החומרית של הגליל. בעיקר בתרבות העירונית. 
"הרעיון להקים את המוזיאון עלה לפני 10 שנים והתחיל מאוסף שהיה צריך בית. זה כבר לא היה מכובד שאוסף כזה יהיה סגור במחסנים. היה צורך לגאול את האוסף כדי שעם ישראל יוכל ליהנות ממנו".  
בואו נודה, כולנו היינו אספנים של משהו כשהיינו ילדים. זהבים, פקקים, בובות ברבי, פחיות, מטבעות, חתימות של סלבריטאים מהארץ ומחוצה לה, בולים, כרטיסי טלפון, שטרות, מחזיקי מפתחות, טיסנים, עטיפות תקליטים, פריטים שהם רק משנות השישים או חפצים עתיקים לא חשוב מאיזו מאה. אבל אף אחד מאיתנו לא זוכר איך ולמה הפסקנו לאסוף ובמה מילאנו את חיינו במקום. מסתבר שיש כמה אנשים שלקחו את האספנות צעד אחד קדימה והמשיכו לעסוק ולטפח את התחביב הזה במשך מספר עשורים עד שהגיע לדרגת אמנות.  
כדי להגשים את חלומו הקים דן את "עמותת גליליים", התחבר עם אספן נוסף, מיכאל לוריא, ותוך שנתיים הקימו את הפרויקט. עמותת גליליים היא עמותה ללא מטרות רווח שאנשיה תרמו מזמנם ומהידע שלהם להגשמת החלום. בכניסה רשומים שמות של כ - 70 האנשים והמוסדות שתרמו להקמת המקום כשחלקם תרמו כסף, חלקם ידע, עבודה או חומרים. "פניתי ל-90 אנשים או חברות, ו-75 ענו לי בחיוב", מעיד דן על הצלחת ההפקה. דן הכין תכנית המפרטת את הגשמת החזון, הביא את המשקיעים הפוטנציאלים למקום והראה רצינות. מי שהגיע התרשם והבין שהולך להיות פה משהו טוב, וכנראה שגם נדבקו בהתלהבות של דן ותרמו לפי בקשתו.  
להגשמת הרעיון חברו אנשי עמותה נוספים: אריה דהן, מיכל מזרחי שעיצבה ובנתה את התצוגה, אבשלום זמר, ד"ר שמריהו בירן, השופט פאלח פארס, האוצרת רבקה אמבון ואבינועם לוריא. "על ההקמה והנשמה", כך כתוב בכניסה, אחראי שמעון מנדלר.  
שמעון מנדלר ליווה את הפרוייקט מיומו הראשון. כיום שמעון הוא מהיחידים שעובדים במוזיאון, אך כמו כולם, עד פתיחת המוזיאון פעל בהתנדבות. הוא ניהל את ההקמה והשקיע הרבה זמן ונשמה. לשמעון עצמו שני אוספים המוצגים במוזיאון: אוסף של שטרות ואוסף של קופסאות גפרורים של חברת "נור". באוסף נמצאו גם מכתבים נדירים וביניהם מכתב מ-1938 לבית החרושת "נור" מחבורה של יהודים המתלוננים כי בשוק הערבי הגפרורים נמכרים ב-50 מיל פחות מאשר בשוק היהודי. בין החתימות המסולסלות והנדירות שבתחתית המכתב מופיעות גם חתימותיהם של משה הס, ז. ויסוצקי, ישראל וינוגרד ובנו ועוד. 
מלבד אהבה, מאחורי הקמת המוזיאון עומדת גם אמונה. אמונה שהמרקם הגלילי הייחודי שעולה מהתצוגה יקרב לבבות. במוזיאון מוצגת תרבות מלפני 100 שנה המשותפת ליהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים אשר כולם התלבשו דומה, אורח חייהם היה דומה, הקהילות התערבבו ובעלי המקצוע שירתו את כל הדתות. ביקור במוזיאון מזכיר לנו את המקור המשותף לכולנו – בני האדם בכלל ותושבי הגליל במקרה זה בפרט, ומעורר את הרצון לשוב ולחיות פשוט, כמו פעם, לא מזמן, כשהיינו רקמה אנושית אחת חיה. 
 
עכשיו במוזיאון מוצגות בנוסף שתי נערכות נהדרות. האחת של כרטיסי ברכה או כמו שאומרים "שנות טובות" עוד מלפני קום המדינה. התערוכה תרוץ עד חנוכה ואז תתחלף לתערוכת חנוכיות. תערוכה נוספת לרגל שישים שנה למדינה - "ישר מהבוידעם" מספרת את סיפור המדינה בעשור הראשון. נוכל למצוא שם לצד משחת הכלים "אמה" (כל אישה בוחרת אמה, כל אישה יודעת למה) עוד הרבה חפצים נוסטלגיים. תערוכה זו תרוץ עד יום העצמאות. 
לאתר המוזיאון 
 

מקומות נוספים המתאימים גם לימי החורף 

 
עוד בעכו 
לעכו מורשת היסטורית מרתקת ויש בה אתרים רבים לביקור, ביניהם: מרכז מבקרים, אולמות האבירים, החמאם התורכי, מסגד אל ג'זאר, חאן אל עומדאן, מנהרת הטמפלרים ובית הכנסת אור תורה העשוי כולו פסיפס. טלפונים: החברה לפיתוח עכו העתיקה: 1-700-70-80-20, בית הכנסת אור תורה: 04-9915979. 
לאתר עכו העתיקה 
 
מוזיאון לוחמי הגיטאות 
בית לוחמי הגיטאות הוא מוזיאון השואה הראשון בעולם ומייסדיו הם ניצולי שואה שאיבדו את משפחותיהם. לאחרונה התחדש המוזיאון וכעת הוא כולל שלושה מפלסים המציגים שלוש תערוכות חדשות המשתמשות בטכנולוגיות חדישות ודיאלוג אינטראקטיבי המשתף את המבקר. 
במרכז "יד לילד" בבית לוחמי הגטאות מזמינים לביקור חוויתי ומשמעותי בתערוכות "הילד היהודי בשואה" ו"קורצ'אק של הילדים". שעות הביקור במוזיאון הראשי וב"יד לילד": ימי א'-ה' 16.00-9.00. בשבתות ובחגים הביקור ב"יד לילד" בלבד (המוזיאון הראשי סגור) בשעות 17.00-10.00. 
לאתר המוזיאון 
 
המוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן 
המוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן כולל שורה של מוזיאונים ומרכזי מבקרים: המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – מרכז מורשת הייקים, מוזיאון אומנות התעשייה, גן פסלים, אוסף מכוניות עתיקות וגלריה לאמנות. בגלריה מוצגת כעת (עד סוף מאי 2008) תערוכה רטרוספקטיבית של אמן התחריט הרמן שטרוק. ב-16.2 וב-15.3 בשעה 12:00 יתקיים שיח גלריה עם רותי אופק, מנהלת ואוצרת המוזיאונים הפתוחים. בשבת 22.3 תתקיים פעילות מיוחדת לילדים לפורים. שעות הפתיחה: ימים א'-ה' 09:00-17:00, ובימי שבת 10:00-17:00. טלפון: 04-9109609. לאתר המוזיאון 
בתפן שוכנות גם שתי חנויות מפעל ששוות ביקור: הסבונים של סבתא ג'מילה, ויצירות הזכוכית של אנדריאס מאייר. 
 
מוזיאון חניתה 
לצד האגף ההיסטורי ארכיאולוגי של המוזיאון, פועל אגף חדש לאמנות עכשווית. ב- 17.1.08 עלתה התערוכה של חוה שרף "זיכרונות" המציגה עבודות תצריב של ילדה אשר בגרה בתקופת מלחמת העולם השנייה בצל מוראות השואה. פתיחה חגיגית ב-2.2.08. שעות פתיחת המוזיאון: א'-ה' 9:00-14:00 ו' 9:00-13:00 שבת 10:00-13:00, או בתיאום מראש 04-9859677. לאתר המוזיאון 
 
מרפא הבושם 
מרכז המבקרים של מרפא הבושם מזמין אתכם ליהנות משלל מוצרי קוסמטיקה ובריאות טבעיים על פי תורת הרמב"ם. ביקור במרפא הבושם מלווה בהסברים מעמיקים והתאמה אישית של המוצר. לא פעם יצא ממרפא הבושם לקוח הסובל מבעיה זו או אחרת שנואש מלטפל בה, מרוצה ובריא כמו שמזמן לא היה. לאחרונה שוקדים במרפא הבושם על מרקחות מתה אדום (רוי בוש) ומסרפד לחיזוק מערכת החיסון וניקוי הדם. בפברואר - מרץ ישתתפו בתערוכה של צמחי מרפא אורגניים ותערוכת קוסמטיקה, שתיהן בארה"ב. בכלל בחו"ל מגלים עניין רב במרפא הבושם וחברת לייזר הר הבינלאומית שמטפלת בנשירת שיער בחרה במרפא הבושם לפתח ליין מוצרים לטיפוח והתחדשות השיער ולנשירה. פתוח א-ה 8:00-16:00, ו' 8:00-14:00. קיבוץ כברי, טלפון: טל: 04-9952122 נייד: 050-5211607. לאתר מרפא הבושם.

תגובות לכתבה



  • דן הורטמן ליד דוכן משוחזר של צורף
    דן הורטמן ליד דוכן משוחזר של צורף
  • כלי נחושת בשוק המשוחזר
    כלי נחושת בשוק המשוחזר
  • המכתב לבית חרושת "נור" לייצור גפרורים
    המכתב לבית חרושת "נור" לייצור גפרורים
  • חרש עץ ונגריה
    חרש עץ ונגריה
  • שבלונה לתרבוש בדוכן הכובען
    שבלונה לתרבוש בדוכן הכובען
  • סלי קש מחומרים טבעיים מהגליל
    סלי קש מחומרים טבעיים מהגליל
  • סלון דמשקאי. עשירי עכו יכלו להרשות לעצמם
    סלון דמשקאי. עשירי עכו יכלו להרשות לעצמם