פנאי - פורטל התיירות של הגליל מערבי

כניסה ללקוחות
צימרים ובתי מלון מסעדות ואירוח אטרקציות ואתרים טיפולים וספא טיולים ומדריכים תרבות ואומנות שופינג ומתנות לקבוצות וארגונים

כדאי לכם



קבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה. טוב לחתונה וזיווג

המדריך למשתטח המתחיל

קברי צדיקים. למה זה עוזר, איך מתיישב המנהג עם ערכי היהדות, מה בדיוק עושים שם ליד הקבר, ומדריך קברים מקוצר: מי טוב לבריאות, מי לפרנסה ומי לפריון. ואם זה טוב למדונה, עובדי רשות השידור ושחקני הפועל קרית שמונה, גם אתם מתבקשים להשיל את חומות הציניות / הדס כרמונה

הגענו בשעה טובה. הייתה חנייה בצל, מזג האוויר עדיין היה נוח וכמות המבקרים סבירה. צעדנו בשביל המוביל לקבר הצדיק יונתן בן עוזיאל. נרגשות פסענו על השביל הלבן, גדר הפרדה לבנה בין גברים לנשים מימיננו, ומשמאלנו מתנשא הר גלילי פסטורלי וירוק. בכניסה לקבר דוכנים המוכרים קמעות ותפילות. בפנים... אה.. פה זה... פה משתטחים??? כלומר... סליחה... אה... מה עושים עכשיו?  
לקח לי רגע, אבל כמו עיניים שמתרגלות לחשיכה, התמונה לאט מתבהרת. הנה הקבר, אפשר לעמוד מולו, לגעת בו ולבקש בקשה. מעל יש קופות צדקה, מסביב מדפים עמוסים ספרי תפילה, בעיקר תהילים, בחריצים של האבנים אפשר לשים פתק, ממש כמו בכותל, וליד אפשר לתלות מזכרת. נשים נכנסות ויוצאות, צעירות ומבוגרות, אפילו נערות, דתיות וחילוניות, נשים מהארץ וגם מחו"ל, שסיימו אוניברסיטה או בקושי תיכון, נשים שהיו כבר כמה פעמים ונשים שזו הפעם הראשונה שלהן. תופעה שנוגעת לכולן.  
 

שליח בזכות צדקנותו 

עליה לקברי צדיקים כבר איננה נחלתם של דתיים בלבד. זוהי תופעה שהולכת ומתרחבת גם בקרב הציבור החילוני. נכון, המסחרה סביב העניין – ויעידו על כך הגזלן, מיני הדוכנים והתפילות בעשרים שקל, הניחוח לייט של עבודת אלילים וההרגל להיות ציניקנים חסרי אמונה – עלולים לגרום לספקנים שכמותי להרים גבה או לעבור לכתבה הבאה חלילה. אבל תגידו את האמת, לא בא לכם, אפילו לרגע, להגיע למקום שאפשר לדקה להשיל מעלינו את עול הציניות, וסוף סוף לבקש באמת ובתמים, מעומק הלב, את מה שתמיד רצינו? זה התאים לעובדי רשות השידור (המשכורת הגיעה), לכדורגלנים של הפועל קריית שמונה (פתחו את העונה בניצחון) ולחברה שלי שמצאה זיווג טוב ברוך השם, ואפילו למדונה. אז כנראה שזה מתאים גם לי. וגם לכם. 
בארץ ישראל מוכר פולחן מקומות קדושים עוד מהעת העתיקה, אך אם המילה פולחן ויהדות לא יושבים לכם טוב עם "אחד אלוהינו", אז הנה הפתרון: היהדות אינה רואה בקדוש עצמו כמי שיש לו כוחות למלא משאלות, הרי יש אלוהים אחד. אלא שבזכות קדושת המקום, התחזקות האמונה של המתפלל וזכות צדקנותו של הקדוש, התפילה נערכת בכוונה טובה יותר ובכך תתקבל טוב יותר במרומים אצל האחד והיחיד. או שאפשר לראות בצדיק פשוט שליח בפני האלוהים. 
אבל מי מת והחליט שאלו הם הצדיקים דווקא? שלא כמו אחרים שעסוקים בהנאות חולפות, הצדיקים מקדישים את חייהם למען ערכים, וכשם שהערכים נצחיים הם, כך גם הצדיקים זוכים להתקשרות עם הנצח, וגם לאחר מותם הם נקראים חיים. גם לנו כדאי להמשיך את מורשתם של צדיקים אלו וכדי לעזור לנו להתחבר למורשת זו, שלא תהיה משהו ערטילאי אלא משהו מוחשי יצוק באבן, ממליצים לאמץ את המנהג וללכת לקבר הצדיק שהוא הציון והזיכרון שלו.  
לקברי צדיקים נוהגים לעלות ביום מיתתם (יום ההילולה שלהם). מקובל גם לעלות לקברי צדיקים בראש חודש, באמצע החודש (ט"ו), ובזמנים הידועים כזמנים של תשובה: חודש אלול, עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום כיפור, וכן בחול המועד פסח וחול המועד סוכות. במועדים שכאלו טוב לעלות לקברי הצדיקים אם אתם רוצים לקבל השראה מהאנשים הרבים שיהיו שם, או אם רציתם לצפות בתופעה האנתרופולוגית. אך אם חפצה נפשכם בימים רגועים יותר ובמפגש יותר אינטימי ביניכם ותפילתכם לבין המקום, אפשר לעלות לקבר גם בכל יום אחר בשנה, רק שימו לב שאומרים שבשבתות ובימים טובים (חגים) אין טעם לעלות כי הצדיקים מבלים עם חבריהם בגן עדן. 
 

תפילה, צדקה ונרות 

אם הגעתם אל הקבר ולא ידעתם מה לעשות, הנה מספר מנהגים ועצות שעשויים למנוע מכם מבוכה: נוהגים לומר על קברי צדיקים פרקי תהלים המקשרים היטב בין המתפלל לנשמתו שלו, פותחים את הלב, ואפשר למצוא תמיד מזמור כלשהו שמבטא היטב את תחושת הלב. יש האומרים את מזמורי תהילים של אותו יום, או מזמורים הקשורים לבקשה והמצוקה הספציפית של המבקש. אם אתם מתפללים לשם אדם מסוים, יש הנוהגים לקרוא את הפסוקים המרכיבים את אותיות שמו של האדם (מתוך מזמור קי"ט, המזמור הארוך בספר תהלים, המסודר בסדר אלפביתי, ובו לכל אות שמונה פסוקים). אם הכתבה תפסה אתכם לא מוכנים, הסירו דאגה מלבכם, לא צריך להביא ספר מהבית. בדרך כלל ניתן למצוא בקברי צדיקים ספרי תהלים וספרי תפילה אחרים הקשורים למקום עצמו. אם קשה לכם להתחבר לשפה הכתובה שבספרים אז אפשר לאמץ עצה רבנית ששמעתי: מספיק תפילה מעומקי הלב, במילים ובשפה הקרובה לכם. 
מי שמבקש משהו לעצמו, יכול לבקש קודם משהו עבור זולתו, ואפשר גם לתת צדקה, כי צריך לדעת לא רק לקבל, אלא גם לתת. נוהגים להדליק נר כסמל לנשמה, ולהניח אותו על קבר הצדיק במקום המיועד לכך. יש הנוהגים להשאיר במקום משהו משלהם כמו מטפחת או לקשור שרוך אדום על היד ועל ידי כך, נשארים בקשר עם המקום גם לאחר עזיבתו. במקומות מסוימים נוהגים להקיף את הקבר שבע פעמים, תוך אמירת תפילה. 
רבים מקברי הצדיקים היהודים, חכמי המשנה והתלמוד, נמצאים בגליל. יש לכך סיבה היסטורית: הגליל היה מאז ומתמיד חבל ארץ שאוכלוסייתו דלילה, השלטון בו רופף, ואפשרויות ההתבודדות רבות. מי שברחו מרדיפות הרומאים בחיפוש אחר מקום שבו יוכלו לעסוק בעבודתם הרוחנית באין מפריע, הגיעו אליו באופן טבעי. שמעון בר יוחאי היה המפורסם שבהם. הצדיקים בני הדורות הבאים כבר הגיעו לגליל בגלל הראשונים. יש מחלוקות לגבי כמה מהצדיקים על מקום קבורתם ובחלק מהמקרים, למרות שידוע כי הצדיק אינו קבור בציון הקבר, עדיין מתייחסים למקום כמקום עליה לרגל. לפניכם כמה מקברי הצדיקים הרבים הנמצאים בגליל. 
 

עמוקה 

 
קבר יונתן בן עוזיאל – זיווג וצאצאים 
 
קברו של יונתן בן עוזיאל, בעמוקה שליד צפת, הוא מהקברים הנפקדים ביותר. נהוג לעלות אליו בראשי חודשים, באמצע החודש ובכ"ו בסיוון. לא ברור מדוע, אולי בגלל שהיה רווק בעצמו (או, על פי גרסה אחרת, היה נשוי אך חשוך ילדים), הפך דווקא מקום זה למקום המועדף להתחנן בו לזיווג או לצאצאים. בחייו לא התעסק קדוש זה בזיווגים אלא היה חכם גדול – מהתנאים, תלמידו של הלל הזקן, שתרגם את התורה והנביאים לארמית (תרגום יונתן).  
המקום יפהפה. החנייה גדולה ומסודרת וגם אלו שזכו כבר לזיווג וילדים יכולים לבקש בקשות שונות. בעזרת נשים יש המון ספרי תפילה וביניהם אפשר למצוא מדריך כרטא שעוזר למצוא את התפילה המתאימה לבקשה. בכניסה אפשר לקנות דף עם תפילות נפוצות, נר וקמעות שונים. כדאי להביא מטפחת לקשור על העץ המקושט העומד ליד ולעלות על הגג להקפות ותצפית. 
 
קברים נוספים בעמוקה: 
אביי ורבא. שני האמוראים הגדולים, שעמדו בראש הישיבות הגדולות בבל, ואשר הלכותיהם ופלפולם הם אבני היסוד של התלמוד.  
מערת הקבורה של אבא שאול ואשתו, שהיה מתלמידיו של רבי עקיבא, וגם קברם של רב פפא - אחד האמוראים המפורסמים בבבל, הקבור יחד עם בניו.  
קברו של בניהו בן יהוידע. גיבור חיל, אחד מבכירי אנשיו הנאמנים של דוד המלך, ומי שסייע לבנו, שלמה, לבסס את מלכותו. בתורת הקבלה, בניהו בן יהוידע הוא דמות מיסטית, עתירת כוחות, הן בגבורה פיזית והן ביכולת רוחנית נדירה. 
קצת יותר רחוק, בפאתי חצור הגלילית, נמצא קברו של חוני המעגל שחי בימי החשמונאים ומספרים שבעת עצירת גשמים, היה חג עיגול סביב עצמו ומודיע לריבון עולם שאינו זז מהעיגול עד שירדו גשמים. כיום עורכים על קברו תפילות המוניות, בנוכחות רבנים חשובים, בשנות בצורת. יום ההילולה של חוני המעגל הוא ג' באייר.  
 

הר מירון 

רבי שמעון בר יוחאי – הרשב"י. הרשב"י ידוע כאבי תורת הקבלה, והיה תנא ותלמידו של רבי עקיבא. על בר יוחאי ובנו מסופר שהסתתרו 13 שנה במערה בבדידות מזהרת ועסקו בתורה. יום ההילולה ההמונית של הרשב"י הוא ל"ג בעומר, יום פטירתו של שמעון בר יוחאי. מסופר כי בהגיע יום מותו הגיעו אליו תלמידים רבים, ורבי שמעון גילה להם את הסודות המיסטיים העמוקים של התורה – הזוהר. בעודו מדבר, אש ואור גדול הציפו את החדר וזו אחת הסיבות לכך שאת יום מותו מציינים במדורות גדולות.  
עשרות אלפים פוקדים את הקבר בל"ג בעומר, מדליקים מדורות, אוכלים, מתפללים ומקיימים את טקס החלאקה (התספורת הראשונה לילד). אבל גם במשך כל ימות השנה יש במקום תנועה ערה. אנשים חוגגים שם בר-מצוות וימי הולדת, ומקיימים תפילות המוניות.  
יש במקום מקווה מסודר ונקי, בית מדרש, ובחוץ בסטות שמוכרים בהן מזכרות, כיפות, וגם פירות ואוכל.  
קבר רבי שמעון בר יוחאי ואלעזר בנו נמצא במבנה גדול, בפאתי מושב מירון. שתי כיפות לבנות גדולות מתנוססות בראש המבנה, מעל הקברים. יש הטוענים כי המערה בה הסתתרו נמצאת באזור, אחרים טוענים שהייתה בפקיעין. 
 
עוד באזור: 
מעל קברו של בר יוחאי נמצא קברו של יוחנן הסנדלר, תנא נודע ותלמידו של רבי עקיבא שהתפרנס על פי גרסה אחת מעיבוד עורות ותפירת נעליים. גרסה אחרת אומרת שהשם הסנדלר הוא שיבוש עיר מוצאו אלכסנדריה. 
 

צפת – בית העלמין העתיק 

האר"י. רבי יצחק לוריא (1534-1572) כונה האר"י. גדול מקובלי צפת במאה ה-16 והוגה שיטה חדשה בקבלה – הקבלה הלוריאנית. יום ההילולה של האר"י הוא ה' באב. הוא קבור בבית העלמין העתיק, בקצה העיר. הקבר פשוט, המצבה צבועה בצבע כחול וסמוך לשם קבורים בנו של האר"י, משה, ואימו. 
האר"י נולד בירושלים, אך רוב ימיו חי בבית דודו במצרים שם למד תורה. מספרים שאליהו הנביא נגלה אליו והורה לו לעבור לצפת כדי למסור את תורת הסוד לחיים ויטאל. במשך שנתיים לימד האר"י את ויטאל (ותלמידים נוספים שלא הורשו ללמד את תורתו) את תורת הקבלה עד שנפטר בגיל 38. 
 
עוד בבית הקברות בצפת 
באותו בית קברות קבורים צדיקים רבים: 
הריב"ז – רבי משה בן זמרא. סמוך אליו קבור רבי משה אלקבץ, מחבר הפיוט "לכה דודי", שהיה, כך על פי המסורת, מורו של האר"י בתורת הנסתר. למרגלותיו קבור הרמ"ק – רבי משה קורדבירו, מחבר "פרדס רימונים", אחד מספרי היסוד בקבלה. גם רבי יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", קבור בסמוך. במקום נמצאים גם קבריהם של ר' יהושע בן חנניה ור' פנחס בן יאיר, שאת קברו נוהגים להקיף שבע פעמים. בבית הקברות העתיק נמצאת גם מערת הקבורה של חנה ושבעת בניה. 
 

טבריה 

רבי מאיר בעל הנס. רבי מאיר הוא מגדולי חכמי התלמוד ותלמידו המובחר של רבי עקיבא. יום ההילולה הוא י"ד באייר, אבל המקום, סמוך לחמי טבריה, הומה כל ימות השנה. מאמינים באים לנדור את נדריהם, לפזר צדקה ולבקש. השתטחות על קברו מועילה לשלום בית, לזיווגים ולילדים וגם למציאת אבידות. 
 
רבי משה בן מיימון - הרמב"ם. המפורסם שבקברים בטבריה הוא קבר הרמב"ם, קרוב מאוד לתחנה המרכזית של אגד. הרמב"ם היה תלמיד חכם, פוסק, רופא ופילוסוף. עליו נאמר כי "ממשה עד משה לא קם כמשה". יום ההילולה של הרמב"ם הוא כ' בטבת.  
בכניסה לאחוזת הקבר של הרמב"ם נמצאים קברותיהם של יוחנן בן זכאי, קבר משותף לתנאים ר' יהושע בן חנניה, יוסי הכהן, שמעון בן נתנאל ואלעזר בן ערך. סמוך להם, קברו של השל"ה. 
 
רבי עקיבא. רבי עקיבא, שהיה בור ועם הארץ עד גיל 40, היה המלמד הגדול של דורו וגדול התנאים. בערב יום כיפור (יום מותו בעינויים), אך גם בשאר ימות השנה, נוהגים לעלות אל קברו של רבי עקיבא, הנמצא בכניסה המערבית של טבריה. 
 
רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. הרמח"ל נחשב כמפרש הגדול ביותר של קבלת האר"י. קברו של הרמח"ל נמצא סמוך לקברו של רבי עקיבא. יום העלייה לקברו הוא כ"ו באייר, אבל רבים טוענים שהוא קבור בכלל בבית עלמין יהודי בכפר יאסיף. 
 

קברי צדיקים נוספים 

רבי טרפון. במסכת אבות ממשיל טרפון את חובות האדם בעולמו של אלוהים למלאכתו של שכיר יום: "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק". ציון הקבר חוסה בצילו של עץ אלה ענק מימדים ורב הוד, מרחק פסיעות מהישוב קדיתא. 
 
בגוש חלב – ג'יש, יש מספר קברי צדיקים וביניהם הקברים של הצמד שמעיה ואבטליון, מוריהם של הלל ושמאי, וקבר רבי מאיר בעל ההקדמות, שציון קברו נמצא בחצר בית פרטי. תושבי הבית מורגלים במבקרים הבאים לפקוד את הקבר ומספרים שבתשעה באב היו שם הרבה אנשים.

תגובות לכתבה



  • בדרך לקבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה
    בדרך לקבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה
  • קבר החצר הבית. קברו של רבי מאיר בעל האקדמות בגוש חלב
    קבר החצר הבית. קברו של רבי מאיר בעל האקדמות בגוש חלב
  • וכן, יש גם מסחרה
    וכן, יש גם מסחרה