א-לה כפר גיליון 203 פברואר 2012 | פתח דבר - ניר שילה

פתח דבר - ניר שילה

החורף בעיצומו. ינואר שבר שיאים של מספר ימי גשם וכמות משקעים כוללת. נמשיך ונתפלל "מוריד הגשם". יבשת אירופה קופאת מקור. יש אומרים שאף פעם לא נמדדו טמפרטורות כה נמוכות ועוד למשך זמן שכזה. אנו באמצעו של חודש שבט. ט"ו בשבט נחוג אתמול. בחרתי להביא מדבריו של בנימין יוגב (בוג'ה) על החג:

למרבה ההפתעה אין ט"ו בשבט מוזכר כלל במקרא ואין הוא חג נטיעות כלל ושמא אף לא חג בכלל. מקורו במשנה במסכת ראש השנה כיום ראשית שנת מעשר – שנת מסים חדשה, לכאורה כעין אחד בינואר ראשית שנת מס. מט"ו בשבט עד ט"ו בשבט על האיכר לתת מעשרות מפרי העץ למשרתים במקדש הכוהנים והלויים, וגם לעניים. עונה זאת של השנה נבחרה כי רוב העצים בשלכת, אין בהם פרי ובעצם בתאריך זה מתחיל תהליך ההתחדשות לקראת שנת פרי חדשה. וכמובן, איזה חג וחגיגה יש בראש השנה למסים? עם החורבן, כאשר אין ארץ ישראל ואין מקדש וכוהנים ולויים ואיכרים בארצנו, כמעט נעלם תאריך זה. מי שגאל את היום משכחה הם המלמדים, המחנכים והמקובלים בדורות הגלות. המלמד אומר לתלמידיו להביא ביום זה לחדר פירות. סביב ערימת הפירות מספר הוא על פירות ועצי ארץ ישראל. בחורף הגולה הוא מעורר ניצוץ של אהבה וגעגועים לארץ בה האביב ינוה עולמים. באמצעות פירות הגולה מתעוררת הכמיהה לארץ ישראל ופירותיה. מקובלי צפת ערכו סעודה מפירות הארץ ביום זה.

רק במאה ה-17, בספר שמחברו עלום בשם "חמדת הימים" ובו תיקונים מיוחדים לחגים, מופיע "תיקון" לט"ו בשבט. בתיקון זה אוכלים שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהתורה, נביאים כתובים משנה וזוהר על עצים וצמחים. עם ראשית הציונות, כאשר ברור שלא מספיק לאכול פירות אלא יש לנטוע ולגדל עץ ופרי, פעם נוספת לוקח המחנך את היוזמה. בט"ו בשבט שנת 1890 מוציא מנהל בית הספר בזיכרון-יעקב את תלמידיו לנטיעת עצים. המנהג הולך ומתפשט בירושלים, אחוזת בית והמושבות העבריות. הרעיון מכה שורש עד כי נדמה שמנהג זה הוא עיקרו של ט"ו בשבט מימים ימימה. כך במשך שנים מאה הלכו ילדי ישראל עם את, שתיל ושיר בלב לטעת. הארץ השוממה שמצאו ראשוני המתיישבים הפכה לארץ ירוקה.

בשנים האחרונות הפכה החברה להגנת הטבע את היום והשבוע כולו לשבוע שמירת הטבע, שבוע איכות הסביבה ואקולוגיה, שבוע של פירות ונטיעות ואל נא תעקור נטוע, ושבוע של שמירה על ארץ יפה וירוקה שגם הדורות הבאים יוכלו לחיות בה.

אסיים בשיר "שירת העשבים" שכתבו נעמי שמר ורבי נחמן מברסלב ובברכת חג אילנות שמח, ושנדע לשמור על הטבע, הסביבה וכדור הארץ.

 

שירת העשבים / נעמי שמר והרבי נחמן מברסלב

דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד
משלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת
משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה

כמה יפה
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה
שלהם
טוב מאוד
להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד
את השם
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק

וכשהלב
מן השירה מתמלא
ומשתוקק
אל ארץ ישראל
אור גדול
אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ
עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב.

 

קריאה נעימה