א-לה כפר גיליון 200 נובמבר 2011 | טוביה ארז

טוביה ארז

ברית הזוגיות

במבה ושוקי החליטו למסד את הקשר, וכמעט נאלצו לנסוע לפראג

סוף סוף מסתמן פיתרון, אמר במבה (החתול) כשהוא מעיין בעיתון הבוקר.

בדיוק נכנסתי הביתה אחרי יום עבודה, חלצתי נעליים והחלפתי למכנסי השרוואל הסגולים שלי. למה יש פתרון, שאלתי. קודם כל תשב אמר שוקי (הכלב), תתרווח, תירגע, תשתה כוס מים קרים.

אני רגוע לגמרי, אמרתי, בסך הכול רציתי לדעת למה נמצא פתרון ובמקום זה אתם מושיבים אותי על הכורסה ומלעיטים אותי בוואליום של מילות הרגעה. מישהו חולה או נפצע ואני לא יודע? האם אני צריך להיות מודאג?

לא קרה דבר אמר במבה, אנחנו רק מחפשים פתרון לבעיה שמעיקה עלינו כבר הרבה זמן ונדמה לי כי כאן בעיתון מצאנו כיוון.

אז אולי מספיק עם המסתורין הזה? קדימה, האירו את עיני.

אתה הרי יודע, פתח שוקי ואמר, כי במבה ואנכי בוחנים כבר זמן רב את היחסים בינינו ומנסים להשוות אותם לזוגות שגרים פה בשכנות.

ולאיזה מסקנה הגעתם, שאלתי.

אנחנו גרים כבר כמה שנים באותו בית וההתנהגות שלנו היא, איך לומר, כמו של זוג נשוי.

מה פרוש כמו זוג נשוי, שאלתי, הרי אתה כלב ואילו במבה חתול.

תראה, אמר במבה, כל הסימנים מעידים על כך. למשל, כאשר אני חודר לתחומו של שוקי הוא נוהם וכאשר הוא חודר לתחומי אני חושף ציפורנים. ממש כמו זוג נשוי! או למשל הקשר המילולי בינינו מתבטא בויכוחים מרים או בשתיקות ארוכות. ממש כמו זוג נשוי!

אתם נטפלים רק לסימנים החיצוניים של הקשר הזוגי, חייכתי. מה עם רוך, כיבוד הדדי, ואהבה?

גם זה ישנו, התפרץ שוקי לשיחה. בלילה, כאשר החשיכה עוטפת את החצר כמו שמיכת פוך, שנינו רובצים בכניסה לבית ליד הדלת, זה לצד זה ומביטים בלבנה. ממש כמו זוג נשוי.

וכאן אנחנו מגיעים לבעיה שמטרידה אותנו, אמר במבה כאשר הוא משפיל בביישנות את עיניו.

זיעה קרה כיסתה אותי לפתע. השיחה הזאת הולכת לכיוון לא טוב, חשבתי בליבי. לגמתי מכוס המים הקרים והמתנתי להמשך.

באחד מאותם לילות עתירי כוכבים, אמר במבה לפתע, גילינו שאנחנו אוהבים זה את זה ואנחנו רוצים להתחתן.

מההלם שבשמיעת ההודעה נשמטה כוס המים מידי ונפלה לרצפה. מזל שהייתה זאת כוס ניר חד פעמית.

לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, וניסיתי לפלס דרכי בהומור הציני הידוע שלי: למה לכם להתחתן, אמרתי, הרי אתם יכולים להמשיך לחיות בחטא כפי שעשיתם עד כה.

לא בא בחשבון, אמר במבה. אנחנו מכבדים זה את זה ולא מוכנים להסתיר יותר את הקשר בינינו. אנחנו רוצים לצעוק ולהכריז על האהבה הגדולה הזאת שלנו מעל כל הגגות בישוב.

מהגגות אתה יכול לצעוק, אמר שוקי בהפגינו חוש הומור מפתיע, לי מספיק שנשב ליד השער שלובי ידיים.

אז מה הבעיה, אמרתי וניסיתי לגייס את שאריות זכרוני הדל כדי להביא להם מעט מניסיוני בנושא זה. מה שאתם צריכים זה להירשם ברבנות המקומית, להביא שני עדים שיעידו שאתם לא נשואים ואז נוכל להעמיד חופה אפילו פה בחצר הבית.

כאן נתקלנו בבעיה אשר לה אנחנו מחפשים פתרון, אמרו במבה ושוקי פה אחד. כידוע לך שנינו אסופיים, ולמרות שאימצתם אותנו בצורה רשמית ואף רשמתם אותנו אצל הווטרינר המקומי, לא ברור מה המוצא שלנו.

ראה, אמר שוקי, במבה שהוא שחור לגמרי וכנראה ממוצא אתיופי ואילו אני חום עם תלתלים וגם יודע כמה מילים באידיש וברוסית ולכן אני כנראה ממוצא אירופאי.

אז אפוא הבעיה, שאלתי, הרי מותר גם לבני עדות שונות להתחתן ברבנות. ככה חשבנו גם אנחנו, אמר במבה. לא סיפרנו לך עד כה, אבל שנינו ניגשנו בשבוע שעבר לרבנות בעיר הסמוכה לפגוש ולשוחח עם הרב-cat ולברר מה צריך לעשות כדי להתחתן. הרב פגש אותנו ולאחר ששמע לשם מה באנו הודיע לנו נחרצות כי הוא לא יכול לחתן אותנו. למה, שאלתי, האם זה בגלל שאני חתול ואילו בן זוגי הנבחר שוקי הוא כלב?

זאת בשום פנים ואופן לא הסיבה, נעלב הרב. אני לא גזען. אני פשוט צריך הוכחות חותכות כי שניכם יהודים. שניכם אסופים ולא ברור מה מוצאכם וגם אין לכם תעודות מתאימות המוכיחות מי היו הוריכם. אתה במבה, למשל, המשיך וטען הרב, שחור ונאה, הייתכן שאתה בן אובד למשפחת מהגרים מסתננים מסודאן שהם בכלל מוסלמים? אני רשאי להשיא רק יהודים.

חזרנו חפויי ראש הביתה, המשיך במבה, כאשר בדרך קרוב לבית נתקלנו בשלט על אתר בנייה ובו כתוב : "פה ייבנה בית כנסת ליהדות מתקדמת".

הסתכלנו זה בעיניו של זה ומיד החלטנו. מיהרנו לבית הרב ליהדות מתקדמת שם קיבל אותנו בחיוך הרב-dog . לאחר כיבוד קל שכלל תה עם חלב וביסקוויטים (הרב הוא אנגלוסכסי) ולאחר ששמע את בקשתנו הודיע לנו גם הוא נחרצות: מצטער, אבל אני לא יכול לחתן אתכם.

מדוע, שאל שוקי כאשר לעיניו מתגנב ייאוש, האם זה בגלל ששנינו, גם במבה וגם אני, בני אותו מין?

זאת בשום פנים ואופן לא הסיבה, נעלב הרב. אני לא הומופוב! אני פשוט צריך הוכחות חותכות כי שניכם יהודים. שניכם אסופים ולא ברור מה מוצאכם. אתה שוקי המשיך וטען הרב, חום מתולתל ויודע כמה מילים ברוסית. ייתכן שאתה צאצא אובד למשפחת קוזאקים שהם נוצרים אורתודוכסים שעלו לארץ בתואנות שווא שמקורן במצוקה כלכלית.

נוכחנו לדעת כי מהרבנים לא תצמח לנו ישועה. ביררנו באינטרנט מהן שעות קבלת קהל במשרד הפנים ומיהרנו לעכו כדי לברר כיצד נוכל שנינו, זוג אוהבים, להינשא כאן בארצנו הקדושה.

התשובה שקיבלנו לא הייתה מעודדת במיוחד. שניכם אסופים עם מוצא לא ברור. אפשר לטעון בצורה כללית כי שניכם חסרי דת ובתור שכאלה לא תוכלו להינשא פה בארץ. כך אמר הפקיד והושיט לנו כרטיס ביקור מעוטר בשושנים. זה של אחייני, אמר, הוא מארגן נסיעות לפראג עבור חסרי דת פסולי חיתון, לסוף שבוע של נישואים וטיולים. תאמרו לו שאני שלחתי אתכם והוא ייעשה לכם מחיר.

אם כך, אמרתי, נפתרה הבעיה. נזמין כרטיסים לסוף שבוע בפראג, נישואים אצל ראש העירייה, טיול בעיר המקסימה וחזרה הביתה למלונה המפוארת שאני אזמין עבורכם.

כך חשבנו גם אנחנו, אמר במבה, אבל בדיוק כאשר חזרת הביתה ראיתי ידיעה בעיתון הבוקר "הודעה לציבור על בקשה להירשם במרשם הזוגיות וזאת בהתאם לחוק הזוגיות לחסרי דת".

זהו, המשיך במבה ואמר, לא צריך לנסוע לפראג. אנחנו יכולים להינשא בארץ.

נרגעתי גם אני, לא אלמן ישראל.

 

הכותב הוא חבר בתנועת כפר ורדים ירוק

לתגובות: tuviae@netvision.net.il