א-לה כפר גיליון 200 נובמבר 2011 | רבותי, היסטוריה

רבותי, היסטוריה

ראיון תוקפני עם אליק רון על אירועי אוקטובר 2000. חשיפה של התפרעות ושכרות בקרב בני נוער במהלך טיול באילת. שערוריית העירוב. החשיפה הראשונה של בית הספר לרפואה. המאבק בהתחרדות הכפר. פורנו באתר המועצה. בעיית הקליטה של שידורי הרדיו. משפט צ'אושו. משפט המקווה. פוליטיקה, תרבות, סיפורים ואנשים. צלילה לארכיון א-לה כפר היא גם הצצה להיסטוריה של כפר ורדים ב-10 השנים האחרונות

אייל כץ

 

עיתון חדש יוצא לדרך.

על איכות חיים ואיכות סביבה.

על טבע, תרבות ופנאי.

על נוער, ספורט אוכל וספרות.

בקיצור: על הכפר, כלומר א-לה כפר.

להתראות כל שבועיים בתיבת הדואר שלכם.

 

משפטים קצרים אלו התנוססו על שער הגיליון הראשון של א-לה כפר, העיתון שהכניס צבע לכפר ורדים. הגיליון הראשון יצא לאור במרץ 2001, לפני קצת יותר מ-10 שנים, ולמעשה הודפס בשני צבעים, על נייר כרומו איכותי. רק בגיליון 7 יצא העיתון בהדפסת צבע מלאה (פרוצס).

את העיתון יזם וערך בתחילת הדרך ניר שילה, שכיום משמש כעורך אחראי, והוא יצא לאור באמצעות "אדם תקשורת קהילתית". הכוונה הראשונית של ניר הייתה עיתון שמתמקד בעיקר בתרבות הפנאי, או כפי שהוא כותב בטור העורך הראשון: "א-לה כפר יתמקד בנושאים הקשורים לטבע, איכות סביבה, תרבות, ספורט ופנאי לצד אירועים ונושאים הקשורים בהוואי הכפר וסביבתו". המציאות, האירועים והאנשים שהצטרפו אל ניר בדרך שינו את הכיוון לאורך 10 שנות חייו של העיתון. כיום רואה העיתון את עצמו כמגזין חדשותי מקומי, העוסק בנושאים חדשותיים וקהילתיים בכלים עיתונאיים מקצועיים. מובן שכל אותם נושאים בהם ביקש העיתון לעסוק בתחילת דרכו, עדיין תופסים בו מקום של כבוד.

הסקירה הבאה מביאה רגעים נבחרים מחיי הכפר, הקהילה, הסביבה והעיתון עצמו.

 

ממש לא השתנית

בשער הגיליון הראשון כיכבו שרה ואנדרו הייל (כיום אברהם), עם הפניה לכתבה על ביתם העגול ועיסוקיה של שרה כתומכת לידה ומארגנת ירידים. ידיעות נוספות שזכו להפניית שער: דיווח על חנוכת הבלון החדש (שכיום מוכר כבלון הטניס) וכתבה על "שלוש ערים צבעוניות בהודו".  העיתון מנה 24 עמודים, כאמור בשני צבעים, ובתוך דפי העיתון היו בעיקר מדורים: "א-לה כוכבים" – על כוכבי השמים, "על חיות ואנשים" – על חיות בית, "א-לה ספר" – סקירת ספרים, כש"באדולינה" של גבי ניצן זוכה להיות הספר הראשון שמסוקר, "כי האדם עץ השדה" – פינה על הצומח שסביבנו, "פותחים שולחן" עם ד"ר חומץ בן יין שעד היום לא ניתן לגלות מי עומד הפסבדון, וכמובן "ורדה" – מדור רכילות כפרי. מבט השוואתי בדמותה המתנוססת בראש המדור אז והיום,  מלמד כי 10 שנים חלפו, וממש לא רואים את זה עליה. האייטם שראשון בורדה סיפר על הציפייה בשבט עפר לטיולי פסח.

גיליון מס' 2 כלל כבר מוסף פרסומי וצמח ל-32 עמודים. הגיליונות הבאים חזרו לפורמט של 24 עמודים כשעל השערים מופיעות ידיעות על ילדי חוג הקראטה, טיולי פסח של שבט עפר, תמונות מחגיגות יום העצמאות, הצעדה ועוד. בגיליון 5 קיבלנו רמז ראשון על עיסוק חדשותי בידיעה שכותרתה "אסיפה סוערת לאגודת משתכני כפר ורדים", במהלכה הוחלט על בחירות באמצעות קלפיות.

 

עידן הצבע

א-לה כפר הכניס צבע לחיי הכפר, ומבקריו אף נוקבים בצבע מסוים מאוד כדומיננטי במיוחד. אנו כמובן נוכל להתווכח על זה, אבל חידה היא מה היה הגיליון הצבעוני הראשון של א-לה כפר. גיליון 5 היה עדיין בשני צבעים, כלומר הצילומים שבו היו בשחור לבן. את גיליון 6, ככל שנברנו בארכיון, לא הצלחנו לאתר ועקבותיו אבדו. גיליון 7 הוא צבעוני, וכמשכתבי היסטוריה מיומנים החלטנו שזהו הגיליון הצבעוני הראשון. האישיות הראשונה שמופיעה בצבע על שער של א-לה כפר היא אופיר אורן, "המזכיר-גזבר הוותיק של המועצה", שנותן ראיון פרידה לפני סיום תפקידו ויציאה לחו"ל. באותו גיליון דיווח על הבחירות לוועד המנהל, שהסתיימו ב"ניצחון מוחץ למועמדים הוותיקים".

אורנה מאיר, מנהלת החטיבה, התראיינה בגיליון 8, אילנה שני, מנהלת בית ספר קשת התראיינה בגיליון 9 ואת שער הגיליון העשירי עיטרו צילומים מתוך הצפונבורי של שבט עפר. מספר העמודים של גיליון 10 היה כבר 40, כולל מוסף "פותחים שולחן".

 

הכל אנשים

מנהלת אורט מעלות נילי אלדר, ראש המועצה אריה ברן, הסופר הטרי אברום רותם, אבנר שילה שריפא עצמו מסרטן התראיינו בזה אחר זה לגיליונות הבאים של א-לה כפר. מפקד המחוז הצפוני במשטרה במהלך אירועי אוקטובר 2000, ניצב אליק רון, העניק לא-לה כפר ראיון בלעדי (גיליון 17) ומכנה את תוקפיו "צבועים ושקרנים" ואת ועדת אור "אתנן בחירות". עודד שלומות, שהצטרף לעיתון, רושם הישג ראשון ולגמרי לא אחרון.

בגיליון 25 הייתה כתבת השער ראיון עם היסאה סאטו, יפנית שהגיעה לכפר בעקבות האהבה והחלה ללמד הכנת סודי ואת השפה היפנית. באותו עיתון החלו להתפרסם דפי מידע מטעם המועצה תחת השם "עלי ורדים". השם הזה אומץ כמה שנים לאחר מכן על ידי העיתון המתחרה והפך לשמו הרשמי.

גיליון 28 ערך לקוראים הכרות עם מנצח תזמורת הנוער, ראובן מלאך, "המשמש גם כעורך דין בזמנו הפרטי", כפי שנכתב בהפניית השער. בגיליון 31 הובא סיפורו של הצלם אבי הירשפילד, שגדל כילד מאומץ בדרום אפריקה והתחיל לחפש את משפחתו הביולוגית.

 

מדברים פוליטיקה

בגיליון 33, יולי 2002, יש כתבה נרחבת על החברה לפיתוח, שלא קיבלה מהמינהל הרשאה לפיתוח שלב ג'. הסיבה: חוב של 33 מיליון שקלים. המנכ"ל, אורי מסלובטי, טוען שזה חוב סביר, ואריה ברן, ראש המועצה דאז, מתייצב לימין החברה וטוען כי המינהל נהג באופן בולשביקי.

בגיליון 42 (נובמבר 2002) ראיון נרחב עם הרב צבי ברגר,  שמדבר גם על המחלוקת בנוגע לבית הכנסת היישובי ועל הלכה שנויה במחלוקת בארצות הברית, על פיה מותר לנסוע בשבת אך ורק לבית הכנסת.

בגיליון 51 כתבה מדאיגה על סגירתה האפשרית של להקת "זווית אחרת", כששתי הזמרות בלהקה, אפרת פלדמן ומירב גונן מתראיינות ומייחלות להופעתו של ספונסר.

גיליון 56 פוצח במדור "חוזרים בתשובה" ופותח  למעשה את מערכת הבחירות של 2003. במדור הראשון עונים ארבעת המתמודדים – איתן הימן, חנן חן, רון מוסקוביץ וראובן מלאך, על השאלה "אילו שינויים היית עושה בתקציב המועצה". שער גיליון 59 הוא השער הפוליטי הראשון והוא מוקדש לאיתן הימן, שבהמשך המירוץ חבר לרון מוסקוביץ.

גיליון 63 (ספטמבר 2003), שיוצא גם לפני החגים וגם לפני הבחירות המתקרבות, הוא בן 56 עמודים, שיא חדש במונחים של א-לה כפר. גיליון 65 מוקדש ברובו לבחירות הקרבות ועל השער תמונותיהם של שלושת המועמדים הסופיים. גיליון 66 מביא את סיפור ניצחונו של רון מוסקוביץ.

בגיליון 67 ראיון עם אלפא ואילן פרי, החוגגים חמש שנים למסעדת אלומה. ובגיליון 73 מפברואר 2004 תמונת מרהיבות מהשלג שירד באותה שנה.

 

הטרגדיה ופרשת העירוב

בגיליון 79 מובא מכתב הפרידה הטראגי של דבורה וברנרד אורבוך, ששמו קץ לחייהם ביריות אקדח. המכתב מופנה לתושבי הכפר, מודה על הקליטה החמה, ומשפט הסיום שלו אומר: "אנו מצטערים שלא יכולנו להישאר בחברתכם עוד כמה שנים".

בגיליון 86 ראיון עם עידו חגאי, המנהל של תאגיד הפנאי החדש שהקים רון מוסקוביץ. מוסקוביץ עצמו מתראיין בגיליון 91 ומסכם שנה ראשונה כראש מועצה, בדיוק בשבוע בו אושרה תוכנית ההבראה שלו.

גיליון 96 חושף תופעות של התפרעות ואלכוהול בקרב בני נוער שיצאו לטיול באילת, וניסיון הסתרה של המועצה.

גיליון 100 מביא ראיון עם עופר דהן, המנכ"ל החדש של תאגיד הפנאי שקיבל בינתיים את השם "חוויה", ומסקרת את שערוריית העירוב: עמודי עירוב נעקרו, ושלושה ממתנגדי העירוב זומנו לחקירה במשטרה תחת אזהרה, למרות שאיש מהם לא היה מעורב במעשה.

גיליון 102 מדווח על ניסיון להחרים את א-לה כפר בעקבות קריאה של יו"ר ועד המשתכנים, שמוליק צ'אושו, שחזר בו לאחר מספר ימים. בין לבין, נענו לקריאתו 12 תושבים.

 

סערות פוליטיות

גיליון 105 מדווח על מתווה להסכם אליו הגיעו המועצה וסטף ורטהיימר, על פיו תעבור החברה לפיתוח לרשות המועצה והמחלוקת סביב הסכם זה. באותו גיליון מתראיין אבי הירשפילד, שמצא את משפחתו הביולוגית בדרום אפריקה. לראיון מצטרפת אירית נטע, שגם היא איתרה את משפחתה הביולוגית, באנגליה.

גיליון 106 מדווח על סופו של עידן ומביא ראיון פרידה עם אורנה מאיר, מנהלת החטיבה שפורשת אחרי שש שנים. גיליון 111 חושף את דורון אלגר בת ה-14, ילדה עדינה שמתמחה דווקא באיגרוף תאילנדי, לצד המחלוקת הנמשכת על ההסכם עם החברה לפיתוח. גיליון 114 מביא סיפור מקומם: המועצה הזמינה כריכים מתושבת הכפר נעמי לוי, ושילמה לה רק מחצית מהסכום "כי לא הייתה מרוצה". בהתערבות בית המשפט קיבלה התושבת את המחצית השנייה של התשלום בתוספת יום עבודה.

גיליון 115 מדווח על פרס יוקרתי שקיבל דן וולנר מהאיחוד האירופי ומביא את סיפורו של מסע טרקטורונים אתגרי שארגן דניאל מילוא מכפר ורדים לאילת. גיליון 117 מביא את סיפור המשבר במרכז המסחרי, שסובל מסגירת עסקים ומיעוט מבקרים כשברקע חילוקי דעות בין הסוחרים להנהלה החדשה. עוד באותו גיליון: האחים כליל ונוי שילה חגגו במשותף בר ובת מצווה, ותרמו את כל המתנות לאגודה למלחמה בסרטן.

ואילו גיליון 116 (דצמבר 2005) מדווח על "ראש מועצה תחת אש", כשרון מוסקוביץ מתמודד עם ביקורת מצד כל חברי המועצה פרט לאחת, טענות של ראש מועצת תפן על התערבותו במכרז לטובת אשתו (מוסקוביץ הכחיש) וצפי לתקציב גרעוני ב-2006.

 

ימי הטילים

119 הגיליונות הראשונים יצאו על נייר כרומו, כשהחל מגיליון 7 היו בעיתון גם עמודי צבע. החל מגיליון 120 שונתה שיטת ההדפסה: מאז ועד היום מודפס א-לה כפר על נייר עיתון, כולו בצבע, ומספר העותקים הוכפל. הגיליון הראשון בפורמט החדש המשיך את סיקור המשבר הפוליטי, כשלחגיגה נוסף גם איום במרד ארנונה מצידם של קבוצת תושבים.

בגיליון 121 הובילה את השער שרה שילה, שספרה "שום גמדים לא יבואו" כבש את רשימת רבי המכר. כמה חודשים לאחר מכן היא גם תזכה בפרס ספיר. גיליון 122 חשף את תביעת הענק על סך 4.8 מיליון שקלים, שהגישה החברה לפיתוח נגד יו"ר הוועד המנהל, שמוליק צ'אושו. בסוף זה נגמר בהתנצלות.

בגיליון 125, בין השאר, דיווח על התפטרות של שני חברי מועצה החולקים על דרכו של רון מוסקוביץ – מיכל בר לב ועמנואל רוזנצווייג, שזכה לאחרונה לפרסום כשהגיע לשלישיית הגמר בתוכנית הריאליטי "מאסטר שף". מכת פריצות, סכנת הסגירה של בית ספר תפן, פתיחת בית בחורש והצפונבורי היו הנושאים בהם עסק א-לה כפר בגיליונות הבאים.

גיליון 132 יצא באוגוסט 2006, ימים ספורים לאחר סיומה של מלחמת לבנון השנייה. במרכז הגיליון: מונולוגים מהמלחמה – תושבים מספרים על המלחמה מהזווית שלהם. ציטוט נבחר, המונולוג של רכזת הביטחון תושיה סוחריאנו: "כיוון ששהיתי במחיצת החיילים שעות רבות, נקשרתי לפרצופים, לשמות ולכל החבורה המקסימה הזאת. בשעות הלילה, בזמן ההתארגנות ליציאה, לאחר שחיבקתי אותם כמו אמא, טפחתי על שכמם כמו חברה והתפללתי בשבילם, פרשתי הצידה ודמעותיי ירדו ללא שליטה".

 

ימי הקוסמים

גיליון 135 מספר על הגעתו של קוסם לכפר: אייל ברקוביץ פתח כאן בית ספר לכדורגל בחסות אגודת הספורט, כשברקע מחלוקות בין המועצה לבין האגודה. ובגיליון שאחרי עוד קוסם: איש עסקים העונה לשם פטל נכנס לכפר כרוח סערה כיזם הקניון. פטל הביא לכפר תנופת פיתוח והעלה את הביקושים לנדל"ן. שני הקוסמים נעלמו מחיינו באותה מהירות שבה הפציעו. ברקוביץ הלך לנהל בית ספר לכדורגל בנשר, ופטל נעלם בקול ענות חלושה לאחר שהסתבך כלכלית.

בגיליון 139, מרץ 2007, נפרדנו מגן השעשועים הישן בצומת המפה, שנהרס לגמרי לאחר שהפך למפגע בטיחותי. המאבק נגד הבנייה בגבעת האורנים, ביקורת של הח"מ על טקס יום הזיכרון, זכייתה של שרה שילה בפרס ספיר, זכייתו של אנריקה וולצ'ר באליפות העולם לסניורים בקראטה וספרו החדש של אמנון גופר "סודות גליליים" היו חלק מהנושאים בהם עסק א-לה כפר בגיליונות הבאים.

בגיליון 146 הובא סיפורה של טניסאית מצטיינת בת 11, שביקשה להתאמן בשעות הבוקר בבלון הטניס. המועצה הסכימה, אך דרשה תשלום שנתי של 3,600 שקלים. ב-147 סיכמנו את ההתפרעויות הקשות בפקיעין, וב-148 ערכנו ראיון חגיגי עם עדי גרינפלד במלאות חמש שנים לגלריה טל. בידיעה קטנה, מקבלת מחלוקת המקווה את אחד מאזכוריה הראשונים.

בגיליונות הבאים עסק העיתון בבעיות כספיות, ענייני כלבים, סוגיית האיחוד עם מעלות, יום חגיגי של שלג ובהקמת מוזיאון אוצרות בחומה בעכו על ידי תושב הכפר דן הורטמן וקבוצה של משוגעים לדבר.

 

חשיפה אקדמית

בגיליון 152, גיליון פסח תשס"ח, אפריל 2008, נסענו לירושלים לראיין את השר לפיתוח הגליל יעקב אדרי. השר מבשר לנו על תוכנית ערטילאית להקמת בית ספר לרפואה בצפת, מוסר שנשיא המדינה (שמעון פרס, קודמו בתפקיד) "כבר גייס מיליונים" ולמרות שהנושא בחיתוליו, הוא מקווה שבית הספר יקום מהר. ממש לפני שבועיים נפתח בית הספר לרפואה בצפת עם 124 סטודנטים.

גיליון 153 חוגג עם קבוצת הנוער בכדורסל העפלה היסטורית לליגה הלאומית (הליגה הבכירה בנוער) ונותן ביטוי ראשון למאבק ב"התחרדות הכפר", שנולד באי-מייל המוני שנשא את הכותרת "השתלטות חרדית על כפר ורדים", והתקומם בעיקר על כך שכתובת האינטרנט kfarvradim.com נרכשה על ידי בית חב"ד המקומי בניהולו של עמיחי מרינובסקי.

בגיליון 154 נחשף המתמודד הראשון לבחירות 2008, עודד נוריאל. בגיליון 155 נחשף מתמודד נוסף, סיון יחיאלי. ובאותו גיליון נחשף גם המאבק שיש לעמיחי מרינובסקי מול גורמים אחרים בתנועת חב"ד.

הגיליונות הבאים עסקו הרבה במערכת הבחירות, ועל הדרך הכרנו לקוראים את מרים מלניק שרכשה את הפאב במרכז המסחרי. בגיליון 158, גיליון ראש השנה תשס"ט, הביא עודד נוריאל דיווח משעשע היישר מהמטבח הפרטי של ציפי לבני, שטיגנה צ'יפס לתומכיה ביום הבחירות הפנימיות בקדימה. בכתבת השער כיכבו שמונה שין-שינים מהכפר, שדיברו על תופעת ה"שנת שירות".

גיליון 159 הוקדש לנושא הגליל בעוד חמש שנים, ויש לנו בדיוק עוד שנתיים כדי לראות מה מכל התחזיות שנכתבו שם באמת התממש.

גיליון 161 סיכם את מערכת הבחירות של נובמבר 2008 ובמרכזו ראיון עם המנצח הגדול, ראש המועצה סיון יחיאלי, שמצהיר כי יתנגד להקמת מקווה, אפילו פרטי.

בגיליונות הבאים כתבנו על הקמת כפר המחול בגעתון, הפצצת אתר האינטרנט של המועצה בתכנים פורנוגרפיים, חשיפת התוכנית להקמת "מוזיאונצ'יק", ואת סיפורו של תושב הכפר דרור פלטין, מפקד בית הספר לצניחה שנפצע קשה בתאונת צניחה, התעקש והפך לטריאתלט שלא מפסיק להעמיד בפני עצמו אתגרים.

 

החברים של גלעד

בגיליון 169, יולי 2009, דיווחנו על העתירה שהגישו קבוצת תושבים לבית המשפט בדרישה לאפשר הקמת מקווה בכפר. בגיליון 171, ערב ראש השנה תש"ע, הייתה כתבת השער ראיון עם שמשון ליבמן, ראש המטה לשחרור גלעד שליט, רגע אחרי שהשיק את קמפיין "התגייסתי", לצבא החברים של גלעד שליט. גם לראיון הזה היה "קלוז'ר" מרגש ממש לפני מספר שבועות.

מהפכת הלפטופים בחטיבת אמירים, הצטרפותו של דורון שפר לאגודת הכדורסל, תחילת הבניה של המאר"ג, חבלי הלידה של תאגיד המים, ענייני אנטנות סלולריות, מאבק בין קבוצות רכישה, הצרות והטענות של נורמן גולדנברג והצלה דרמטית של גורי דורבנים היו הסיפורים המרכזיים בגיליונות הבאים. גיליון 178 היה שוב גיליון נושא – הבית הגלילי, ובגיליון 182 כיכבו על השער שלוש אימהות מהכפר, שבניהן סיימו ביחד את קורס הטיס. בגיליון 183 כיכבה על השער עוד אמא, סיגל לנגה, ששמעה ב"שידור חי" בטלפון איך נחש מכיש את בנה כפיר בצפונבורי, ויחד הם מספרים על רגעי החרדה.

גיליון 184, ספטמבר 2010 ערב ראש השנה תשנ"א, הביא את סיפורה של רלי פרג-מלכה, שחזרה מטיול סוסים ייחודי בקרפטים, ומנה 128 עמודים, שיא שטרם נשבר עד היום.

בגיליונות הבאים סיפרנו על מירוץ "אתגר בכפר" הראשון, ראיינו את סמדר יערון מתיאטרון עכו שזכתה בפרס מפעל הפיס ומירה עוואד כוכבת סדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית", סיכמנו שנה עם מנכ"ל אשכול גליל מערבי אריק מויאל, ושנתיים עם ראש המועצה סיון יחיאלי. בגיליון 188, ינואר 2011, פרסמנו כתבת תחקיר תחת הכותרת "לא קולטים", ובה הסיפור העגום על קליטת שידורי רדיו בגליל. מאז מונף הנושא ואפילו יש שיפור מסוים בקליטה.

סיפור התאוששותו המופלא והאופטימי של בנימין מעיין, משפחה עם ארבעה ילדים שלקחה פסק זמן מהכל ונסעה להודו לארבעה חודשים, ראיון מקיף עם ראש שבט עפר זה 11 שנים, מנחם מרגוליס, ראיון עם מנהלת היכל התרבות החדש במעלות דפנה לוי, פרידה מבלון הכדורסל המיתולוגי וחסימת הכביש לנחל כזיב היו הסיפורים המרכזיים של הגיליונות הבאים.

גיליון 197, שיצא ממש לפני שלושה חודשים, הוקדש כולו לנשים, והביא כ-20 סיפורים מרתקים של נשים מהכפר ומהגליל. אישה נוספת, ד"ר חיה מילוא, סיפרה בגיליון 198 (ערב ראש השנה תשע"ב) על עבודת הדוקטורט שלה, שעסקה בשירי ההוואי הצה"ליים שכוללים תכנים מטרידים מאוד. גיליון 199 עסק בהרחבה בפרשת הרתחת המים, והגיליון הנוכחי לוקה בחטא עיתונאי חמור: עיסוק נרחב בעצמנו. יש מצב שבגיליון 400 נעשה זאת שוב.