א-לה כפר גיליון 198 ספטמבר 2011 | ורדה

ורדה

מאמן הריצה אלי אסרף נוסע יחד עם הבן שלו למרתון ברלין שיתקיים ממש בשבוע הקרוב. לשניהם זו מתנת יומולדת: אלי יחגוג 60 והבן 40. כן, יש אנשים שהתחילו מוקדם, וגם בעניין המתנות יומולדת הם לא בדיוק הולכים עם העדר. הם רצים עם העדר.

ואם כבר רצים, גם מעצב השיער ניר אלקיים, מהמספרה שבמרכז המסחרי, התחיל להתאמן. הוא מגדיל מרחקים ובפעם האחרונה שורדה קיבלה עדכון עמד המרחק על 15 ק"מ.

נאוה סמל, אחותו של שלמה ארצי ואושיית תרבות בפני עצמה, הגיעה למוזיאון הפתוח בתפן לפתיחת תערוכתו של חיים מאור. כמנהג אותם ימים התייחסה למחאה: "הבן שלי נמצא גם הוא במאהל המחאה בתל אביב. הרוח הפועמת במחאה הזו מסמלת את הישראליות, את הרצון שיהיה טוב. הצעירים המוחים אומרים כי הם רוצים ליצור, להתפרנס ולחיות חיים הוגנים והגונים". פתאום קם אדם ממצה את זה יותר טוב, לא?

וכרגיל בפתיחות של המוזיאון, היו הרבה אנשים טובים וברכות של סטף ורטהיימר ורותי אופק, שגם אצרה ועיצבה את התערוכה וזכתה להמון מחמאות.

לפני שבועיים היה מפגש של תושבים עם ראש המועצה בנושא ניקיון. היו שם ראש המועצה, אנשי לשכתו, חברי מועצה, עבדי מועצה וגם כמה תושבים. ולמה ורדה מספקת על זה? כי אם אתם נמנים על 6,470 התושבים שפספסו את המפגש, לפחות תדעו שמדברים על זה.

והרי הודעה: נגמרו המקומות בישראל אליהם אפשר לטייל. עובדה, מועדון הזה""ב, שבדרך כלל מארגן טיולים ברחבי ארץ הקודש, הוציא קבוצה של 15 מטיילים לצרפת. טרה בון.

מי שמתגעגע לרון מוסקוביץ יכול לשמוע אותו תדיר ברדיו בתשדירי שירות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אותה הוא ממנכ"ל. והאמת, דווקא מתאים לו קריין.

אותה רשות לבטיחות בדרכים ארגנה תחרות של "אזרח מקדם בטיחות". ראש המועצה הנוכחי החליט להמליץ על אורי בירן כמועמד. בירן יזם מספר פרויקטים של בטיחות בדרכים, ובהם פרויקט "ורדים בדרכים" ה"תיקדור" ועוד. ורדה ממש מקווה שהקשר הכפר ורדימי יעבוד, ובירן יזכה באיזה פרס.

רגע לפני שהוא נוסע לנהל בית ספר לקציני ים באתיופיה, פרגן עופר דוד מתנה נאה לאשתו עינת: צניחה חופשית במועדון פרדייב בחוף הבונים. תחקיר ורדה מגלה שזה היה לכבוד היומולדת, לא משהו עגול, ואפילו לא הפתעה. כי כמו שאומר עופר: בגילנו, אם אתה לא רוצה להיות מופתע, אל תפתיע.

ורדה שמחה לדווח: אחרי הפוגה של כמה חודשים שוב אפשר לראות פרות המטיילות להנאתן ברחובות הכפר ותורמות לדילול צמחיית הנוי.

לפני שני גיליונות שמחה ורדה להזכיר לכם את עמנואל רוזנצווייג, שהוא גם טייס, גם היה כאן חבר מועצה מטעם הסיעה של רון מוסקוביץ, ועלה לנבחרת של מאסטר שף. בינתיים התברר שהאיש באמת יודע לבשל, נחשב למתמודד רציני ונכון לכתיבת שורות אלו עדיין יש לו סיכוי. ורדה זוכרת ומוקירה, ואפילו נראה לה טעים מה שהוא מכין, אבל הלב שלה קומפליטלי עם אליהב.

וגם עם חיים כהן, כמובן.

עוד מעט כיפור וגם השנה ורדה נאמנה לרוח החג, מתעלה על עצמה, מגלה גדלות נפש וסולחת לכל מי שמבקש ממנה סליחה.

מה זה? מה לוחשים שם ביציע? ורדה שומעת הכל, אבל ממש לא מבינה. ממי היא צריכה לבקש?

ובגלל כל הקדושה שתיכף מתרגשת עלינו עם הימים הנוראים והכל, ובגלל כל הוויכוחים על איך צריך, מה מותר ומה אסור, ורדה תסיים בסיפור עם מוסר השכל שמגיע מתרבות אחרת, אבל כולם יכולים ללמוד ממנו.

שני בודהיסטים נפגשים מתחת לעץ הקבוע שלהם, מנידים ראש זה לזה ומתחילים לעשות מדיטציה. אחד מהם גם מדליק סיגריה במקביל. היי, אומר לו חברו, זה אסור! מדיטציה ועישון לא הולך ביחד! בטח שהולך, מתקומם המעשן, וככה הם מתווכחים מבלי להגיע למסקנה, עד שלאחד מהם יש רעיון: נשאל את בודהה בכבודו, ונראה מה יגיד.

למחרת הם שוב נפגשים, שוב מנידים ראש, שוב מתחילים מדיטציה ושוב ההוא מדליק סיגריה. היי, אומר לו חברו, זה אסור! שאלתי את בודהה, ואמר שאסור. באמת? שאף החבר שאכטה עמוקה. גם אני שאלתי, ואמר שמותר. מה בדיוק שאלת? והראשון עונה נעלב: שאלתי אם בזמן מדיטציה מותר לעשן, והוא בפירוש אמר שאסור. ואני, אמר חברו, שאלתי אם בזמן שמעשנים מותר לעשות מדיטציה, והוא בפירוש אמר שמותר.

שבת שלום, שנה טובה וגמר חתימה טובה.

טוב, וגם סליחה.