א-לה כפר גליון אוגוסט 196 | שם עין - בן עמי מוסק

שם עין - בן עמי מוסק

אורית הספרית

את אורית פגשתי באקראי באחת החנויות במרכז. יצרתי קשר עם שירה, ביתה בת ה-4, ומכאן התגלגלתי ולמדתי להכיר גם את האם.

היא נשואה לברק, ושלושתם "מתוצרת נתניה". בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך עם התמחות בהתפתחות הילד. במהלך השנים עבדה כגננת ובנוסף פיתחה קריירה בהפעלת ילדים בשעות סיפור ויצירה. בנתניה הופיעה רבות בקניונים מטעם "סטימצקי", והפכה לדמות מוכרת בעיר שכל פעוט אותה הכיר: "אורית הספרית שמספרת סיפורים". או כפי שהיא מציגה את עצמה בפני הפעוטות: "אני לא ספרית שעובדת במספרה ולא ספרית שאוחזת במספרים – אני אורית הספרית שמספרת סיפורים".

את התואר ספרית אימצה לאחר שפעוט שאל אותה אם זה שהיא מספרת סיפורים הופך אותה לספרית. מסתבר שכןף וגם למותג – אורית הספרית. כבר שנתיים שהמשפחה מתגוררת בכפר ורדים. השאירו מאחור חברים, משפחה ועבודה, וכולם שואלים למה?

אז יש סיפור, כמובן. לפני זמן רב, בתחילת דרכם המשותפת, טיילו בני הזוג ב"שביל נורמן". כשנגמר להם הפילם במצלמה (כן, כן, פעם היה פילם) ירדו למיוזיק-בוקס כדי לרכוש סרט חדש. טיילו קצת בישוב, נדלקו, ואורית החליטה: כשאהיה גדולה אגור עם משפחתי בכפר ורדים.

השנים חלפו ואחרי 5 שנות חברות התחתנו וגרו בשכירות במרתף של חדר וחצי בנתניה. בשבת אחת, בעודם מדפדפים בעיתוני השבת, הגיעו לפרסום של חברת ש.ברוך על בניה בכפר. הפור נפל: "החלטנו מיד לברר את העניין. כדי לא להיות משוחדים בחנו אפשרויות נוספות ביישובי הגליל, אבל האמת היא שכבר ידענו מה אנחנו רוצים".

הבניה התארכה למעלה משנתיים וחצי, שבמהלכן נולדה שירה. כיום עוסקת אורית ב"שעות סיפור" ויצירה לגיל הרך במסגרת שונות, מנחה במועדון 50+ פעילות של סבא/סבתא ונכדים, הפעלות ימי הולדת ואירועים משפחתיים ומגיעה גם לגני ילדים באזורנו.

בסוף יולי חגגו שנתיים בביתם בכפר, והשנים מרוצים מאוד ומברכים על ההחלטה וחיים באושר עד עצם היום הזה.