א-לה כפר גליון אוגוסט 196 | עודד נוריאל תובע 300 אלף שקלים מסיון יחיאלי, בן עמי מוסק ועיתון "קורא בכפר"

עודד נוריאל תובע 300 אלף שקלים מסיון יחיאלי, בן עמי מוסק ועיתון "קורא בכפר"

חבר המועצה טוען כי ראש המועצה, פרויקטור מטעמו ואנשי העיתון המקומי ביצעו כלפיו עבירה של לשון הרע במהלך פרשת גני השעשועים ובעקבותיה. הנתבעים: התביעה קנטרנית וחסרת עילה. כאיש ציבור, נוריאל חשוף לביקורת

אייל כץ, ענת יתח

 

חבר המועצה המקומית כפר ורדים, עודד נוריאל, הגיש תביעת דיבה נגד ראש המועצה, סיון יחיאלי, נגד מי שמונה על ידו כפרויקטור לביצוע גני שעשועים בכפר, בן עמי מוסק, ונגד עיתון "קורא בכפר ורדים" ואנשיו. העילה לתביעה: עבירת לשון הרע, שלטענת נוריאל ביצעו כלפיו הנתבעים. סכום התביעה: 299,000 שקלים. התביעה הוגשה בבית משפט השלום בקריות באמצעות עורך הדיון אבשלום דואק.

רשימת הנתבעים כוללת תשעה: ראש המועצה סיוון יחיאלי, תושב הכפר בן עמי מוסק, עיתון "קורא בכפר ורדים", מו"ל העיתון "גם-בה פרסום", בעל העיתון אסף סוחריאנו, מזכירת המערכת רינת אפריאט, המעצבת הגרפית ורד מרק, וכן דפוס "ידיעות תקשורת", בו מודפס העיתון.

 

הרקע

הרקע לתביעה הוא הקמת גן המשחקים בשכונה הצעירה לפני פחות משנה, פרויקט שעודד הוביל בהתנדבות. הצורך בגן עלה לתודעה הציבורית בעקבות עצומה שהחתימה תושבת השכונה, צילה שנהר. במהלך ההקמה ולאחריה נתגלעו מחלוקות שונות בין נוריאל לבין ראש המועצה, ובהמשך גם בין נוריאל לבין בן עמי מוסק, שמונה כפרויקטור מטעם ראש המועצה לנושא גני השעשועים בכפר. למרות המחלוקות והמתחים, בסופו של דבר הגן הוקם.

תקופה קצרה לאחר מכן העביר בן עמי מוסק מכתב לכלי התקשורת בכפר ובו טענות קשות כלפי נוריאל (על אף ששמו של עודד נוריאל לא מוזכר בו). חלק מכלי התקשורת נמנעו מלפרסם את המכתב או לעסוק במחלוקת, עיתון א-לה כפר דיווח על המחלוקת בידיעה חדשותית, ואילו עיתון "קורא בכפר" פרסם את המכתב כלשונו, מבלי לפרסם את תגובתו של נוריאל.

 

הקמת הגן

על פי התביעה, לאחר שנודע לנוריאל על הצורך בגן שעשועים, פעל כאזרח פרטי (על אף שהוא משמש כחבר מועצה), בהתנדבות מלאה, למען הקמת הגן. זאת בעוד ראש המועצה ושלוחיו מנסים לטרפד את היוזמה ולהציג את נוריאל באור שלילי. מתוך כתב התביעה: "התובע פנה מיוזמתו למספר חברות שונות אשר מייצרות ומתקינות גני משחקים ובחר בחברת 'אורן מודל גן בע"מ'. הוחלט כי הקהילה תתגייס להפיק מתוכה את הקמת הגן, ומנגד המימון של הפרויקט יגיע מאירועים שיתקיימו בגן אשר במהלכם יגויסו כספים".

בהמשך כתב התביעה מתוארת השתלשלות העניינים לאחר פנייתו של נוריאל למזכיר המועצה וכן ליועצה המשפטי על מנת שנושא הקמת הגן על פי המודל שנקבע יובא לדיון במועצת הכפר ויאושר בהליך חוקי. בסופו של דבר, על פי התביעה, ניאות ראש המועצה, סיוון יחיאלי, להתיר את העלאת הנושא בישיבת המועצה, הגם שלא הופיע בסדר היום המתוכנן. "מסתבר", נכתב בתביעה, כי 48 שעות לפני הישיבה מינה ראש המועצה את נתבע מס' 2, בן עמי מוסק, כ'פרויקטור', על מנת שיבחן את הצורך בהקמה ובשיפוץ גני משחקים בכפר".

בסופו של דבר אושרו התכניות שהגיש נוריאל על ידי מהנדס המועצה ושיקום הגן יצא לדרך. אלא שאז, כאמור, צצו מחלוקות אחרות בין נוריאל לראש המועצה. הבולטות שבהן: פיזור השומשומית בגן החדש, התקנת קרוסלה והגדר המקיפה את הגן. כתב התביעה מתאר בפירוט את השתלשלות העניינים, והטענה המרכזית היא כי בשל טענות סרק, החלטות שרירותיות ושינויים בתוכניות נאלצו נוריאל ומתנדבים אחרים שגייס לבצע חלק מהעבודות כמה פעמים. בסופו של דבר, נכתב, הגן נבדק ונמצא כעומד בתקן של מכון התקנים הישראלי. על פי כתב התביעה, למעט גן זה אין בכפר ורדים אף גן העומד בתקינה.

 

פרסום המאמר

בכתב התביעה נטען כי למעשה, ניסה מוסק להכשיל את הפרויקט של נוריאל: "אני טוען כי בן הנתבע עמי מוסק נהג בחוסר תום לב ובידיעה מוחלטת כי יפגע בשמו הטוב של התובע. מיום הירתמו למעשייה לא בחל בכל האמצעים האפשריים להפריע להצלחת הפרויקט החברתי ולהכפיש את שמו של התובע. מוסק פנה באופן אישי אל מנהל חברת 'אורן', מר שלמה ויצמן, וניסה בעורמה להוציא מפיו של ויצמן כי התובע חב לו כספים. מר ויצמן הבהיר באופן חד משמעי כי התובע לא שילם לו אף לא אגורה אחת ואף לא התחייב לשלם לו כספים באופן אישי, אלא גולל בפניו את מתכונת ההסכם ביניהם. מוסק לא בחל בשום אמצעי ופנה לכל איש בכפר שאוזנו הייתה משגת והשמיץ וביקר את מעשי התובע. בנוסף פנה לכל העיתונים האפשריים ולכל פורטלי האינטרנט וביקש לפרסם את מאמרו 'הענק וגנו – סיפור אמיתי'. לבסוף, נשאו מאמציו פרי והעיתון 'קורא בכפר ורדים' הסכים לפרסם את מאמרו ללא כל בדיקה אלמנטרית באשר לאמיתות ונכונות הדברים".

בשלב הזה מצטט עו"ד דואק חלק מהמאמר:

"אולם שוד ושבר, למרות הבטחותיו טרם הגיע אישור       התקינה

המרצע יצא מן השק כי כל המהומה הייתה להשפיל את    המועצה

והתקינה לא הגיעה, כי הגמד התחייב מעת לעת לבצע תשלום      להתקנה

אשר עדיין לא הגיע לחברה ועד אשר לא יוסדר התשלום, הילדים              בסכנה

וטוענת החברה כי אם הכסף לא יגיע להשלמת ההזמנה, לא תהיה             תקינה

אז שיואילו כל באי השכונה לוודא עם הגמד שיבצע את השלמת חובו לתשלום עבור ההתקנה ושאולי תגיע התקינה...".

וממשיך כתב התביעה: "אף דבר מדברים אלה אינו מתאר את האמת העובדתית, יותר מכך, כאשר כתב הנתבע מוסק את מאמרו, ידוע ידע כי הדברים אינם נכונים. אין בדל של ספק כי מוסק הוציא דיבתו של התובע רעה ופגע בשמו הטוב וגרם עוול משווע לתובע, לאשתו ולשלושת ילדיו".

 

הטענות נגד סיון

נוריאל טוען בכתב התביעה כי האחראי המרכזי להוצאת הדיבה הוא ראש המועצה, סיון יחיאלי: "הנ"ל תכנן ויזם את כל מעשי הפגיעה בתובע, אם באופן ישיר בהתנהלותו ובהתנהגותו, אם בידי שליח. בחוסר תום ליבו ובידיעה מוחלטת טווה חוטיו וניהל מאבק בתובע וחבר מרעיו ועשה כל שביכולתו משגת להקשות, להשפיל, להעיב, לחבל, להכשיל ולפגוע בתובע באופן ישיר, עקיף ומהותי במעשי התנדבותו האזרחית הפרטית והשתמש לרעה במעמדו וניצל אותו למאבק הישרדות פוליטי".

על עיתון "קורא בכפר" ואנשיו נטען: "העיתון פרסם המאמר אודות 'ענק שהפך גמד', תוך רמיית התושבים וראש המועצה. בעלי התפקידים במערכת העיתון ובית הדפוס נהגו בחוסר תום לב ובידיעה מוחלטת לפגוע בשמו של התובע, והיות שכך לא מצאו לנכון לפנות לתובע בשום שלב ולקבל את תגובתו בעניין". לטענת נוריאל, האחראי המרכזי הוא בעליו של העיתון, אסף סוחריאנו: "מנהלו בפועל של העיתון ואחראי קשרי לקוחות הינו האישיות המרכזית הנושאת באחריות ובמשקל קבלת החלטות בעיתון. אסף סוחריאנו כאמור נהג בחוסר בתום לב בידיעה מוחלטת לפגוע בשמו הטוב של התובע. מהיותו איש קשרי לקוחות היה עליו לפנות לתובע, אך בחר בהתעלמות מוחלטת מהחוק ומהנורמה העיתונאית המקובלת".

בכתב התביעה מציין עו"ד דואק פגיעה בהשתכרותו של נוריאל, ומציין את שמם של שני גופים המסרבים לעבוד איתו מאז הפרסומים.

בסיפא של כתב התביעה מציין עו"ד דואק בשם נוריאל כי התובע שומר לעצמו את הזכות להגיש תלונה פלילית כנגד הנתבעים.

 

תגובות

"תביעה קנטרנית וחסרת עילה"

עו"ד טל אטיאס בשם אסף סוחריאנו, רינת אפריאט, עיתון 'קורא בכפר' ו-'גם-בה פרסום': "אנו חושבים שתביעתו של מר נוריאל כנגד מערכת העיתון וכנגד עובדיו הינה תביעה קנטרנית, חסרת עילה משפטית ועניין, וזה יתברר בבית המשפט.

"התביעה אינה מגלה כל עילה כנגד עובדים במערכת, ואין אנו מבינים מדוע הם הוכנסו לתביעה כנתבעים, ועל כך נדרוש מבית המשפט לחייב את מר נוריאל בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין. התביעה רצופה בעובדות אשר המרחק בינן לבין האמת הינו כמרחק מזרח ממערב. מערכת העיתון נותנת לתושבי הכפר מדי פעם לכתוב על נושאים הקשורים בחיי הקהילה, והמערכת נתנה הזדמנות גם למר נוריאל להגיב במאמר משלו בעיתון הבא שהתפרסם, אך הוא ועורך דינו סירבו להגיב לעניין זה, על כן אין אנו מבינים על מה הם מלינים.

"מר נוריאל הינו איש ציבור, וככזה הוא לקח בחשבון כשנכנס לפוליטיקה שימתחו עליו ביקורת ציבורית לגיטימית. גם חוק איסור לשון הרע והפסיקה בבתי המשפט מאזכרים עניין זה כהגנה אפשרית.

"יתרה מזאת, מערכת העיתון ואסף סוחריאנו לא ידעו כי המאמר מכוון למר נוריאל וסברו כי הוא מכוון למועצה, זאת מאחר ששמו של נוריאל אינו מוזכר. ומעל לכל, כותב המאמר טוען כי דבריו הינם אמת וכי עומדת לו ההגנה של 'אמת דיברתי'".

המעצבת הגרפית של "קורא בכפר", ורד מרק, מסרה כי היא מנועה בשלב זה מלהגיב על הנאמר בכתב התביעה.

מהמועצה המקומית כפר ורדים נמסר כי התביעה התקבלה והועברה לבחינת היועץ המשפטי.

גורמים בסביבתו של ראש המועצה מסרו כי אי אפשר להתעלם מהעובדה כי התובע הוא יו"ר האופוזיציה, וככזה, מטבע הדברים, הוא מוגדר כיריב פוליטי. לכן, אומרים הגורמים, תמוהה הבחירה להמיר את הזירה הפוליטית בזו המשפטית במטרה לקבל מהמועצה 299, אלף שקלים.

בן עמי מוסק מסר בתגובה כי הוא סומך ידיו על דבריו של עו"ד טל אטיאס וכי תגובתו של עו"ד אטיאס היא התשובה הנכונה ביותר והמקובלת על דעתו.

את תגובת בית הדפוס לא עלה בידינו להשיג עד לסגירת הגיליון.

***

עו"ד אבשלום דואק, המייצג את נוריאל: "הפרשה הזו מרתיחה אותי באופן מיוחד כי עודד פעל להקמת גני המשחקים כאזרח פרטי שביקש לעזור לחבריו תושבי הכפר. לפעילותו זו לא היה כל גוון פוליטי ולמרות זאת, זכה להתנכלות מבישה שפגעה בו ובבני משפחתו. אני מכיר את עודד שנים רבות, גם מפעילותו בתנועת הצופים וגם מפעילותו בריכוז הנוער בכפר ורדים. בפרשה זו הוא פשוט פעל כצופה ואזרח טוב. מעשה ההירתמות שלו ושל חבריו היו למען הקהילה, כל דרך  גיוס התרומות והפעילות הקהילתית אותה ארגנו נובעת מקו מחשבה שמזכיר את רוח הפעילות ההתנדבותית של חברי תנועת הצופים".