א-לה כפר גליון אוגוסט 196 | לאן הולכת תעשיית המוזיקה?

לאן הולכת תעשיית המוזיקה?

העתיד בסטרימינג

עמי אור

 

תעשיית המוסיקה העולמית ספגה מכה קשה בשנים האחרונות. כניסת האינטרנט והמחשוב הביתי לצד הופעת תוכנות שיתוף המאפשרות הורדת מוזיקה ישירות ממחשבים ביתיים של משתמשים אחרים, יצרה מהפך בתעשייה וגורמת לירידה מתמשכת ודרסטית בהכנסות של חברות התקליטים בעולם, וגם של האמנים. לפי דו"ח נילסן מיוזיק שפורסם באפריל האחרון, כ-18% בלבד מהצרכנים בארה"ב מורידים שירים באופן חוקי, כך שנראה כי גם הפתרון שמציעים שירותי הורדת מוסיקה בתשלום אינו מספק  .

תעשיית המוזיקה העולמית, שנפגעה אנושות מהורדות פיראטיות, מנסה מזה שנים לאתר מודל כלכלי שיחזיר לעצמה, ליוצרים ולמבצעים את האפשרות לתרגם את היצירה שלהם לכסף, ויגרום לצרכנים לפתוח את הארנק. נעשו ניסיונות שונים למודלים של הורדה בתשלום של מוזיקה אבל לפחות בינתיים ההצלחה של מודלים אלה היא מוגבלת.

להערכת מומחים הפתרון המתקרב הוא שילוב של טכנולוגיית הסטרימינג עם טכנולוגיית מחשוב הענן, שילוב שעשוי לספק לתעשייה את הישועה שחיפשה, בצורת ספריות מוסיקה מקוונות להאזנה בסטרימינג, ללא הורדה של הקבצים למחשב  .

שילוב שתי הטכנולוגיות האלה למודל אחד, מציע ללקוחות לרכוש מנוי חודשי בסכום קבוע, לרוב פחות ממחירו של אלבום בודד, המקנה להם גישה להאזנה לאלפי כותרים. הלקוח אינו מוריד את הקבצים למחשב או לסלולר, אך הוא רשאי להאזין להם בסטרימינג ברשת ללא הגבלה בתקופת המנוי. חברות התקליטים והאמנים, מצדם, עורכים הסכמים עם מפעילות שירותי הסטרימינג ומקבלות תמלוגים תמורת שחרור המוסיקה להאזנה בסטרימינג.

בניגוד למודל של הורדה חד-פעמית, הסטרימינג טומן בחובו פוטנציאל רווח גבוה יותר לאמנים ולחברות התקליטים. מפעילות השירותים רוכשות רישיונות שימוש בקטלוגים של חברות התקליטים, וגובה התמלוגים שהן משלמות נקבע לפי הביקוש שמייצרים המנויים לכל שיר בקטלוג  . 

לפי חברת המחקר ABI, בחמש השנים הקרובות צפוי שוק ההאזנה העולמי למוסיקה בסטרימינג לצמוח ב-95% בשנה, לרמה של 161 מיליון משתמשים ב-2016 לעומת 5.9 מיליון משתמשים כיום. לעלייה זו תהיה אחראית, בין היתר, התפוצה המתרחבת של טלפונים חכמים  .

אפל ואמזון אימצו לאחרונה את המודל, כשהודיעו על השקת שירותי סטרימינג במסגרת שירותי מחשוב הענן שלהן: Cloud Player של אמזון, ו-iCloud של אפל. בעולם קיימים כיום כמה שירותים ייעודיים נפוצים לסטרימינג, ובהם ספוטיפיי, Raphsody, GrooveShark ו-Last.fm. בשוק הישראלי מתחרים על האוזן של הצרכן שני שירותים ראשונים במודל דומה: ווליום של סלקום ומיוזיקס (Musix) של פלאפון, וכן וואלה Music, שמאפשר גם הורדות שירים בתשלום.

אבל לפני ששירותי הסטרימינג בתשלום ישתלטו על השוק המקומי יש עוד כמה כשלים שצריך להתגבר עליהם. נקודת תורפה ראשונה היא התלות ברשת האינטרנט. תחזיות שונות גורסות כי בעתיד נצרוך את כל המדיה שלנו, כולל סרטים, בסטרימינג. עם זאת, תשתיות הרשת בישראל עדיין לא מאפשרות קליטה מלאה של אינטרנט סלולרי בכל מקום. "אם אתה נוסע בכביש הערבה ורוצה לשמוע מוסיקה דרך השירות, לא בטוח שתקלוט", אומר בכיר בתעשיית המוסיקה בסלולר .

חיסרון בולט נוסף הוא היצע השירים שמציעים השירותים, שעדיין אינו רחב מספיק. וואלה, סלקום ופלאפון מתהדרות בהסכמים עם חברות התקליטים הישראליות והבינלאומיות NMC, הד ארצי, הליקון, יוניברסל, סוני, וורנר ו-EMI. עם זאת, אלבומים שראו אור בהוצאות קטנות או עצמאיות, כמו האלבומים האחרונים של רדיוהד, לא מוצעים בשירותים. בנוסף, השירותים אינם מציעים תמיד אלבומים מלאים. כך למשל, לקוחות מיוזיקס יכולים להאזין לארבעה שירים בלבד מתוך 17 שירי אלבום האוסף השני של משינה.

כתוצאה מכך הופכות החברות הסלולריות המקומיות לשחקניות מפתח בשוק המוסיקה בישראל, עובדה שמקנה להן יתרון גם בתחום שירותי המוסיקה בסטרימינג. מערך ההפצה של סלקום ופלאפון, למשל, מבטיח תפוצה רחבה של שירותי הסטרימינג שלהן, המצורפים באופן מובנה לכל מכשיר חכם שהן מוכרות. כדי להגדיל את סיכויי השימוש בשירותים, המפעילות מציעות חודש התנסות חינם.