עיתון כפר ורדים א-לה כפר 182 | קוראים למערכת

קוראים למערכת


הטובים לטייס ולחילות אחרים/ רונית רומנו

אל תבינו לא נכון, גם אני התנפחתי מגאווה כשראיתי את הכתבות בעיתונים ובטלוויזיה על בני כפר ורדים בוגרי קורס הטיס. אכן, כבוד גדול לדעת במי מדובר.
אך בד בבד, מאותו מחזור בדיוק וגם ממחזורים אחרים ישנם חיילים, שזה מכבר השתחררו.
רובם לוחמים, בוגרי סיירות ויחידות קרביות, קצינים, קצינות ואפילו מדריכות לוחמים. יש גם לוחמים, שהיו בקו הראשון במבצע "עופרת יצוקה" וכאלה שלחמו במלחמת לבנון השנייה.
אני אמא לבן שהשתחרר לאחרונה ובשלושת השנים האחרונות נדדה שנתי פעמים רבות. כן, אני בהחלט מריעה לבוגרי קורס הטייס האחרון.
אכן, הבאתם כבוד. אבל אני גם מצדיעה, אוהבת וטופחת על שכמם של כל בני מחזורם, ושאר חיילי צה"ל. הידד לכולם!
שחרור נעים ולכו תמיד אחרי ליבכם.

בתמונה: מסדר הכנפיים. להצדיע לכל חיילות צה"ל
צילום: דובר צה"ל

 
   


היה לי חלום... והוא התגשם/ ד"ר אסנת עקירב

לפני שש שנים היה לי חלום. לא בלילה, לא בהקיץ.
חלום, שבו המועצה תיקח תחת אחריותה את הקייטנה של ילדי בית הספר ואף של ילדי חטיבת הביניים.
בימים ההם נהגנו לערוך מכרז בין מפעילי קייטנות שונים ובכל שנה היה נבחר מפעיל אחד.
פניתי לצפי אז מנהלת מחלקת החינוך במועצה, אולם לצערי, לפני שש שנים התנאים לא הבשילו להפיכת החלום למציאות.
חלפה שנה ואני פונה שוב עם החלום למנכ"ל עמותת חוויה, כדי להניע את המהלך. לצערי, התנאים שוב לא הבשילו והחלום נשאר בגדר חלום.
לא אמרתי נואש, לפני ארבע שנים וחצי, מצאתי בת זוג למהלך: אורנה מאיר יו"ר ועדת נוער דאז. אורנה חשבה, שיש לתת אפשרויות תעסוקה לבני הנוער בכפר דרך הפעלת קייטנות. אני האמנתי, שברגע שהקייטנות יהיו בידיים שלנו, תהיה לנו השפעה ישירה על התכנים ועל האיכות של הקייטנה.
יחד, פנינו למנכ"ל עמותת חוויה והפעם לא ויתרנו. לחלק מהישיבות הצטרף עודד זוהר, חבר בועדת חינוך בתקופה ההיא ומאמין גדול ביוזמה.
הלא יאומן קרם עור וגידים. המועצה אמרה כן והמהלך יצא לדרך. בשלב זה הצטרף תמיר קסל ועימו נוצר הפורמט של הפרדת הגילאים ומיצוב פעילות ייחודית לגילאי שכבות ד'-ז'. תמיר הביא עימו את רמי אבירם, שמאז ועד היום הוא מוביל ומנהל את המחנה, אליו נרשמים רבים מילדי כפר ורדים. מחזה לא מובן מאליו במחוזותינו.
להפעלת קייטנת בית הספר הצטרפו חלק מהמורות בנוסף לבני הנוער מהכפר, העובדים בתשלום עם כל התנאים הנלווים ועם כל ההדרכות הנדרשות על פי חוק.
ובא לציון גואל.
לסיפור יש שני מוסרי השכל: האחד, יש נטייה במחוזותינו לשכוח את היוזמים. בהזדמנות זו אני רוצה לומר תודה לאורנה מאיר, שותפתי לדרך, אישה בעלת זכויות רבות בכפר. חלקן ידועות יותר וחלקן, כמו זו האמורה, ידועות פחות.
השני, בכפר שלנו יוזמה היא דבר מבורך, אולם היוזם צריך להיות עם אורך רוח, להיות מוכן להשקיע זמן ולדעת, שלפעמים היוזמה תהפוך למעשה ותיצור תשתית רבת שנים. ולפעמים לא.
אז תרימו את הכפפה, תפרגנו לעושים ותהיו מבין היוזמים.

* הכותבת היא חברת מועצה ויו"ר ועדת חינוך

 
   


אין חדש תחת העופרת/ אלי רגב

"אנשי וולקן מרעילים לא רק את האויר באזורנו אלא גם את מקורות המים והאדמה... לתשומת לבכם, שישה פועלים פוטרו כי נתגלתה בגופם כמות גבוהה של עופרת. אני מציע לוועדה לאיכות הסביבה בכפר ורדים לקחת מידגם אדמה ליד צינור הביוב היוצא מבית החרושת וולקן ונשפך אל הואדי... ברצוני לציין, שעופרת בגוף האדם איננה מופרשת מהגוף בדרכים הרגילות, אלא מצטברת בגופו... לכן, אני מבקש מאלו הקוראים שורות אלו: הביעו דעתכם בפני הוועד המנהל כדי שנוכל באמת לחיות בסביבה נקייה מרעלים בלתי נראים".
(פורסם בעיתון כפר ורדים, 21.1.1990)

דברים אלו הם חלק ממאמר שנכתב לפני 19 שנה ופורסם בעיתון. מאמר זה המדבר בעד עצמו היה נכון אז והיום יותר מתמיד.
לצערי הרב דבר לא השתנה מאז ועד היום. ראשי המועצות השונים ששירתו את הציבור בכפר לאורך השנים, לא נגעו ולא טיפלו לעומק בנושא שמירת איכות הסביבה.
23 שנים שאני מתריע על זיהום הסביבה, במים, באדמה ובאוויר. מאז ועד היום לא נעשה דבר שהיו לו תוצאות חיוביות לסביבה. אין כמעט בית בשלב א' שלא איבד בן משפחה מסרטן.
לפני מספר ימים ראיתי סמיטריילר העושה דרכו ממעיליא לכיוון תפן. המשאית הייתה עמוסה לחלוטין בגושי עופרת. עופרת זו תותך בתנורי מפעל המצברים ואנחנו נשאף את האוויר המזוהם.
אנחנו עושים זאת לא מעט שנים.

כותב שורות אלו קשור לחברה להגנת הטבע בעין גדי מאז 1961

 
   
   

 

חזרה לדף ורדה ומדורים