א-לה כפר גליון מספר 178 נושא: הבית הגלילי. מרץ 2010 | דוד רנוב

נצא נא אל הבוסתן

חזרה לכתבות

"בית הבוסתן" הוא טיפוס בית מגורים שבהגדרתו שייך לבנייה ירוקה או בנייה אקולוגית. הוא מאפשר לתכנן ולבנות בית חסכוני, פונקציונאלי, ומחובר לחצר, מחובר לנוף ומחובר לאיתני הטבע

"דודי ירד לגנו לערוגות הבושם" (שיר השירים)

אני אוהב את הבתים בגליל, אוהב את הבוסתנים ואוהב ללמוד את היחס שבין הבית לבוסתן.
אני אוהב את האהבה של האנשים לביתם ובוסתנם. אני אוהב בעיקר את הבתים הקטנים הצנועים מאבן או טיח, הבתים הפשוטים המלבניים, עם חלונות השמש הגדולים, ויציאה לחצר עם רצפת בטון מוחלק, תחומה בחומה. ובחצר מעט צמחים נבחרים: גפן אחת היוצאת מחור עגול ברצפה, מטפסת מעלה לפרגולת צינורות ברזל מגלוון. עץ זית עתיר שנים המצל על פינת ישיבה מאבן או מכיסאות פלסטיק, עץ רימון, ערוגות בצלים ומצבור שיחי זעתר ונענע.
עוד בהיותי סטודנט לאדריכלות חיפשתי אלו מקומות אני אוהב, ואחר שמצאתי את "הבוסתן" חקרתי ממה הבוסתן מורכב ואילו מערכות בונות אותו, ומשם התפתחה גישתי לתכנון. מקור המושג "בוסתן" מפרסית, בו = בושם, סתן = מקום. בוסתן הוא מקום של ריח בושם, ומה שיוצר את ריחות הבושם הם, בכל עונה, הצמחים העונתיים הפורחים או העלים שלהם, צמחי תבלין כגון נענע, זעתר, או מרווה ושיחי בושם כגון יסמין או ורד.
הבוסתן הוא תבנית נוף ברת-קיימא, הכוללת מארג של מערכות תומכות חיים: אנרגיה, אדמה, מים, צומח, חי ובני אדם. זה מקום בו האדם תוחם לו מקום, בטבע או בסביבה בנויה, אותו הוא בונה ומגנן לצרכיו תוך שמירה על האיזון האקולוגי של המקום. "בית הבוסתן" הוא טיפוס בית מגורים שבהגדרתו שייך לבנייה ירוקה או בנייה אקולוגית. הוא מאפשר לתכנן ולבנות בית חסכוני, פונקציונאלי, ומחובר לחצר, מחובר לנוף ומחובר לאיתני הטבע המנצל באופן מרבי את מתנת הטבע: השמש לאור וחימום, האוויר לאוורור ומיזוג. את חמש המערכות הבסיסיות בבוסתן אני משליך על התכנון האדריכלי האקולוגי בכל פרויקט בו אני עוסק.

"אם יש לך שמש" (שמרית אור)

תרבות הבנייה הים תיכונית בכלל והגלילית בפרט מיישמת כמה וכמה עקרונות אקולוגיים ברוח הבוסתן. הבנייה מאופיינית על ידי שערים, חומות, חצרות פנימיות, טרסות, מדרגות, תעלות מים, בריכות, נישות ומשרביות, שימוש בחומרי בנייה מקומיים כמו אבן אדמה ועץ, צמחיית תועלת, צמחי ריח ומרפא. אם נסתכל על כפרים עתיקים בגליל (וגם בעולם, בחצי הכדור הצפוני) הבנויים באזורים הרריים, נבחין כי בדרך כלל הם יושבים על מדרון הפונה דרומה. ואין זו יד המקרה אלא ניסיון, חוכמת חיים ותבונת בנייה. הבתים של פקיעין, למשל, פונים דרומה כדי לחמם כמה שיותר ובאופן טבעי את הבתים בחורף, מכיוון שמסלול השמש בעונה זו הוא דרומי ונמוך. בקיץ, כאשר מסלול השמש גבוה, הגפנים עמוסי העלים מצלים על גגות הבתים באמצעות סככות פשוטות.
מלבד העמדת המבנה ביחס למסלול השמש, חשובה העמדת המבנה ביחס למערב שהוא כיוון משב הרוח העיקרי, כדי לאפשר אוורור נאות של הבית. שני מרכיבים אלו ובחירה במעטפת מבנה פשוטה וקטנה ככל האפשר תומכים בגישה אקלימית אדריכלית הבוחרת להעמיד את המבנה המלבני הפשוט של הבית בציר מזרח מערב.
במגרש גלילי רגיל שרוחבו 20 מטר ואורכו כ-25 מטר, עם קווי בנייה תקניים, העמדת הבית באופן צמוד ככל האפשר לצד הצפוני של המגרש מייצרת חצר בוסתן רחבה בצד דרום של הבית. לחצר זו יש סככת צל לקיץ, ומרפסת שמש לחורף. בית יכול לחסוך על ידי העמדה נכונה כ-50% מהוצאות חימום הבית בחורף, ו-50% מהוצאות קירור בקיץ. בעגה מקצועית של אדריכלים ומהנדסים המבנה נקרא "בית פאסיבי סולארי".

"בית לו ירוק ירוק" (עממי)

ביתי-בוסתני שבעין יעקב ממוקם במדרון ועונה על עקרונות אקולוגיים חשובים. הדרכתי עשרות סיורים לקבוצות בביתי ואני תמיד אוהב להתחיל את הסיור מחוץ לחומת האבן התוחמת את הבית והגן. אחרי שנכנסים דרך שער ברזל חלוד עתיק, עוברים דרך גן אבן קטן וריחני בו שתולים נענע, אזוב ויסמין ומגיעים למרפסת מקורה בפרגולה עטופת גפנים המשקיפה לנוף חופי הים התיכון.
אני מצביע על הגג המשופע, ומראה את מקום ניקוז מי הגשם העוברים באקוודוקט, ואז אני פותח את דלת מאגר המים עליו אנו עומדים, ומראה את מפלס המים שאגרתי להשקיית הבוסתן. אני מספר על מערכת מיחזור המים האפורים והשחורים של הבית, הנמצאת בצידו השני של הבית, המשקה "יער" של צמחי קנה. אני מסביר על הגורמים הסביבתיים שהשפיעו על העמדת הבית המלבני, בצמוד לצידו הצפוני של המגרש, ויצירת בוסתן הבית הרחב בחלקו הדרומי.
את בוסתני יצרתי בשיטת השכבות. השכבה הדרומית היא הבוסתן, לאחריו הסככה המקורה בקיץ וחשופה בחורף, להכנסת אור השמש לחממה. השכבה הבאה היא האכסדרה, המעבר הציבורי של הבית שמשמש גם להכנסת רוח מערבית בציר מערב מזרח. השכבה הבאה היא חדרי המגורים והאירוח, והם החלקים האינטימיים של הבית. והשכבה האחרונה היא החצר האחורית, עם מערכת טיהור המים וחדר הכביסה.
שיטת השכבות או הרצועות הפונקציונליות יוצרות אזורים תפקודיים ברורים ומופרדים, עושר חזותי בצירי הראייה המאונכים להם, אזורי אור וחשיפה לאלמנטים של הטבע השונים באופן מובהק אחד משכנו, אזורי חשיפה ופרטיות ההולכים וגוברים בציר דרום-צפון.
בתוך הבית ניתן לחוות את היופי של חומות האדמה, המלאות נישות וגומחות. לבנייה באדמה יתרונות רבים: התכונות התרמיות של האדמה מאפשרות לבית לאזן את הטמפרטורה של המבנה, הבית המטויח מבפנים בטיח אדמה טבעי נותן רכות, תחושת קרבה לטבע (מן האדמה באת ואל האדמה תשוב) וחוויית מישוש נעימה. טיח אדמה מאזן את הלחות בבית, סופג ריחות, מונע היווצרות פיטריות ועובש ומאפשר נשימה בריאה.
התקרה בביתי היא תקרת עץ גבוהה המייצרת איכות אקלימית: האוויר החם עולה למעלה, ויוצא מצינורות אוורור הצמודים לתקרה. התקרה יושבת על קורות עץ מאסיביות סופגת קולות, ומשמשת גמר טבעי המעשיר חזותית את נוף הבית הפנימי.
חצר הבית משמשת לגידולי ירקות, שיחי מרפא, גפנים, רימונים, שסק, לימון, וחלקת דשא קטנה לחצר משחק, תחומה בתעלת מים, וספסל אבן, כאשר בריכת דגים אקולוגית עם צמחי מים, משמשת כמוקד ומקום למשחקי מים של הילדים.

 

 

מתחשב, בריא, ואפילו משתלם

בנייה ירוקה – שאלות ותשובות

מהי בנייה ירוקה?

"בנייה ירוקה" היא בנייה המותאמות לעקרונות שימור הסביבה, הביוספרה והטבע, תוך חיסכון במשאבי אנרגיה ומים. הבנייה הירוקה מעודדת מיחזור, מטפחת את הסביבה הטבעית ומשקמת את הסביבה העירונית.

איך ניתן לכמת את הבנייה הירוקה?

מדדי ההשפעה, כפי שמחושב באופן מדעי, של בניין על סביבתו מחולקים לשלושה מרכיבים:
1. השפעת הבנייה עצמה על הסביבה, ייצור חומרי בנייה, הובלה ושיטות בנייה.
2. השקעת האנרגיה הנדרשת לקיים הבניין, דהיינו חימום, קירור, אוורור, תאורה ותחזוקה.
3. מיחזור חומרי הבית עצמו לאחר סיום חייו של מבנה.

מה הקשר בין בנייה ירוקה לאיכות חיים?

איכות חיים היא טיבם של התנאים הסביבתיים של האדם. איזה אויר הוא נושם? מה איכות המים שהוא שותה? כיצד הוא צורך או משמר אנרגיה? כיצד הוא מטפל במזונו? מהם אמצעי התחבורה שלו? וכיצד הוא מתייחס לפסולת שהוא מייצר. כיום, הבנייה הירוקה נותנת פתרונות טכנולוגיים וכלכליים לכל ההיבטים האלה של איכות חיינו.

כמה עולה בנייה ירוקה?

עלות הבנייה הירוקה אינה גבוהה באופן משמעותי מזו של בנייה רגילה, והלקוח מקבל באותה עלות איכות חיים אמיתית וניצול מלא של מתנות הטבע, ללא חומרים רעילים או פולטי קרינה וללא בזבוז אנרגיה. לטווח ארוך בנייה ירוקה היא גם משתלמת יותר מבחינה כלכלית בזכות החיסכון באנרגיה ובמים, ומבחינה בריאותית.

האם קיימת בישראל תקינה לבנייה ירוקה?

נעשה צעד ראשון בכיוון, שהמשכו עשוי להיות משמעותי לשינוי מהותי בבנייה בישראל. בנובמבר 2005 התקבל בארץ תקן ישראלי 5281 המגדיר "בניינים ירוקים" כבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה. התקן מהווה פריצת דרך בתקינה של הבנייה האקולוגית בארץ. התקן מגדיר מאפיינים של "בניין ירוק" בחמישה פרקים: אנרגיה, קרקע, מים ושפכים, נושאים סביבתיים והתרשמות מעריך. התקן מתייחס לבנינים חדשים, בנינים שעברו שיפוץ, בניני מגורים, בניני משרדים ובנינים הכוללים שטחי מסחר. התקן אינו מפותח דיו ואינו כולל מרכיבים חשובים כמו חומרי בנייה ירוקים, ומבחינת הכותב אינו מחמיר מספיק בנושאי בידוד, אך אין ספק שפיתוחו העתידי של התקן לחוק מוסדר יהוו מהפכה של ממש. כיום קיומו חשוב ובעל תרומה לתהליך הטמעת המודעות לנושא, חינוך ובניית הידע לדורות הבאים.

*סייע בכתיבת המסגרת: דב קולר

 
 
 "הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית" (עמליה זיו)

בתים כאלו, קטנים או גדולים, הם ציוריים כמו ציור נוף פסטורלי, בו ההר, השמים, הצמחייה והמבנה מתחברים במרקם אחד כשלכל מרכיב גוון שלו, אך כל הגושי הצבע מתנגנים להם יחד, בהרמוניה המשתנה עם מסלול השמש הקשתי ועם חלוף העונות. בקיץ הכתמים הירוקים עם הנקודות הסגולות של הגפן וענבו ישתלטו על הציור. בחורף התמונה תהיה עירומה משהו וחוטית, וענפי הגפן שבשלכת יציירו קווי רישום עקלתוניים שחורים, על רקע הגריד הריבועי החזרתי של הפרגולה.
הבית יעמוד בולט, נפחי וריבועי ויקרא תגר על האורגניות של הנוף ההררי ועדרי העננים הזורמים עם הרוח. הבית מודיע בחגיגיות צנועה על היותו מבצר לאדם כנגד איתני הטבע. זו תמונה המשתנה מרגע לרגע כמו בסרט תלת מימדי (ללא צורך במשקפיים מיוחדים) בו הרוחות הופכות לסערה, והסערה עוטפת את התמונות המתחלפות בקווים אפרוריים המטשטשים את גבולות הכתמים הצבעוניים.
הבזקי אור של ברקים וקולות הרעם המלווים בתזמון מדויק של פס קול הופכים את הסרט לדרמה של ממש, הסערה מתגברת ומטחי מים בגגות זורמים אל המרזבים ומשם לתעלות הניקוז ולבריכת האגירה.
האם באותו רגע, כשמבינים כמה עושר של מים יש לבעל המאגר, מעניין כמה עלתה הבריכה? האם זה עוזר להבין שמאגר של מים אפשר לשתות או להשקות אך כסף (או מספרים של כסף בבנק) אי אפשר לשתות?
הסערה ללא ספק עושה סדר בסדרי העדיפויות העיצוביות של הבניין. האם בעיצומה של הסופה באמת חשוב הגוון הזהוב-אפרסק של הבית, והבליטות העיצוביות שלו, או חשוב יותר ששטח הפנים החיצוני שלו יהיה קטן ככל האפשר, שיספוג כמה שפחות קור ורטיבות?
הסערה תדעך ותשכח ובבוא השמש החורפית הברוכה ייבחנו השאלות האמיתיות של טיב הבית הגלילי.
אם הבית פונה דרומה בחזיתו הרחבה, והוא פתוח בחלונות רחבים לקבל את חום השמש, אזי בני הבית יודו למתכנן הנשכח שדאג לדברים החשובים ביותר בתכנון: לא לגוון, לא לאלמנטים מרשימים, לא לחזיתות מפוארות, אלא לדבר אחד "קטן", שאין תחליף טכנולוגי לו, אור שמש צהבהבה, בריאה ומחממת לחללי הבית האפרוריים והקרים. אפשרות לשבת בתוך הבית באמבטיה של אור, לחמם את העצמות ולהטעין את הגוף באנרגית אור מחזקת.

***

הכותב הוא אדריכל ומתכנן ערים ותיק מהמובילים בארץ את נושא "הבנייה הירוקה", מרכז את מארג בוסתן עולמי, בחברת בוסתן עולמי בע"מ העוסקת בתכנון, ייזום, בנייה, מחקר ופיתוח של הבית האקולוגי.  www.bustanolami.com

בתמונות:
1.
תחושת קרבה. ילדיו של הכותב בנישות שנבנו בקיר אדמה
2.
מבחוץ מרפסת עם סככה, אחריה חממה. שיטת השכבות
3.
איזון הלחות וספיגת ריחות בתוספת חווית מישוש. טיח אדמה
4.
חלון בצורת רימון וגג משופע לאיסוף מי גשמים
5.
סוכת ענבים להצללה בקיץ ולמאכל
6.
המשרביות מכניסות אוויר ומסננות את האור הדרומי

 

 חזרה לכתבות