א-לה כפר 165 | אלון אולארצ'יק

מחזירים בזמן

חזרה לכתבות 

 

 

 

מופע "האיחוד" של יצחק קפלטר, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק - "נפגשנו", מגיע לגליל. לקראת ההופעה ערכה רחל זינדר, מצוות ההפקה של המופע, ראיון קליל עם אלון אולארצ'יק על החיים ועל הגליל. 

 

 

שלושים שנה אחרי כוורת נפגשים היוצרים הענקים יצחק קפלטר, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק, למופע משותף. השלושה נפגשים על הבמה כבר ארבע שנים ומופיעים ביחד, כמו פעם, בשירים של הלהקות הצבאיות, המון כוורת ואת השירים הגדולים מקריירות הסולו הענפות של כל אחד מהם.  

- אלון אולארצ'יק, מה התחיל את מפגש האיחוד הזה? 

אני חושב שזה התחיל מרצון לעשות משהו ביחד כדי שיהיה עניין לקהל. אלון חלמיש המנהל שלנו העלה את ההצעה ואנחנו נענינו וכנראה שבצדק כי יש למופע ביקוש גדול. 

- אחרי קרירות סולו כל כך משגשגות, איך נפגשים שוב כלהקה, האם יש בכך משום וויתור מסוים, או ערך מוסף? 

הייתה שמחה מעורבת בציפייה גדולה לעשות משהו משותף. יש משהו יותר קל בהופעה המשותפת, הנטל מתחלק בין שלושתנו ואנחנו פשוט נהנים. אני במקור בסיסט, אבל בלהקה שלי אני מנגן גיטרה שזה לא הכלי הראשון שלי. ב"נפגשנו", אני חוזר לבס. אז נעים לנו ביחד והקהל תמיד נהנה. זה לא שאנחנו באים ומתקתקים שירי כוורת, אנחנו יוצרים אינדיבידואלים וכל אחד מביא את השירים שלו וגם שירי כוורת, אז יש ביטוי אומנותי לכל אחד ויש הרבה סיפוק. 

 

להקת קאברים מקורית 


- כל כך הרבה להיטים של כל אחד מכם, איך בחרתם את השירים? 

כל אחד בחר לעצמו את השירים שהוא רוצה לעשות. הרוב שירים קצביים אבל לא כולם. כל אחד הביא את הניסיון שלו לשירים "מעוררי קהל", זה בעצם מין אוסף קונצנזוס של שלושתנו ביחד עם העבר של כוורת. 

- איך זה להיפגש שוב עם הקהל בקונטקסט הזה אחרי כל השנים הללו? 

הקהל שבא ל"נפגשנו" מצפה ללהיטים מהעבר שלו ומקבל את זה. זאת מעין להקת קאברים מקורית - חבר שלי חזר מההופעה של פול מקארטני ואמר שזה היה כמו להיות בהופעה של להקת הקאברים הטובה בעולם... אנחנו שרים שירים ששרנו שלושים שנה אחורה וזה מסמן תקופה. אנשים ניגשים אלי אחרי ההופעה ומודים לי שהחזרתי אותם עשרים שנה אחורה. 

- מה מידת הספונטניות בהופעה, יש "פליי-ליסט" או "שזורמים" עם הקהל? 

אנחנו שרים שירים של שלושתנו לסירוגין, אבל הקהל גם אומר את שלו ויש קריאות של הקהל לשירים אהובים במיוחד. 

- האם אתה מרגיש שקורה בהופעה משהו חדש על הבמה עם הקהל, או שהתחושה היא יותר של נוסטלגיה בקהל שבא לשירה בציבור? 

זה מאד מעורב. יש נוסטלגיה. יש אנשים שזאת הנוסטלגיה שלהם. אבל אתמול למשל הופענו בתל אביב והגיל הממוצע היה 23. להם אין נוסטלגיה על השירים שלנו והם שרו איתנו את כל השירים, אז השירים כנראה טובים ועומדים במבחן הזמן. זה היה מוזר אבל זה טוב. אני לא חושב שכל להקה יכולה להתברך בזה שדברים שהם עשו הם משמעותיים עשרים ושלושים שנה קדימה. אנחנו מביאים את עצמינו לכל הדורות. 

- בשנים האחרונות עברת גם לקריירת ג'אז מגוונת ומעניינית, האם הצד הזה שלך בא לידי ביטוי בהופעה? 

בכלל לא. אין משירי הג'אז שלי בהופעה, הג'אז זה עולם אחר שלי שנחשף לאנשים שבדרך כלל באים במיוחד בשבילו. 

 

גם אני פולני 


- במפגש המחודש הזה, אתה מרגיש את הדרך שעשית מאז ועד היום? אתה יכול לראות את השינויים שעברת? 

אני לא אוהב לשבת עם כוס תה ולחשוב על העבר. אנשים אחרים עושים את זה בשבילי בכתבות, בראיונות... החיים שהיו כבר אינם, אני חי את ההווה, אני מנסה לפחות. ההווה מרתק אותי, הסיכום של העבר מפחיד אותי. 

- ועכשיו לקראת ההופעה שלכם כאן בקיבוץ כברי בארבעה באפריל, איזה קשר יש לך עם האזור? 

יש לי קשרים מכל מיני כיוונים עם הגליל. אני נולדתי בוורשה בפולניה ועליתי בגיל שש, ובגליל יש מזג אויר שמזכיר לי את הילדות. יש לי סנטימנטים עמוקים לעצים מעל שני מטר. אני מתחבר לחורף של הגליל, למזג אוויר אפור וקר ולכן בחופשות משפחתיות אנחנו כאן. 

אני גם מתחבר דרך המוזיקה שלי, פעם ב-2003 באתי לחופשה ארוכה שממנה יצא תקליט ג'אז אינסטרומנטלי שנקרא "פעם בגליל". הוא תוצאה ישירה של השראת המקום. כך שאני מאד שמח לבוא להופיע באיזור.  

 

המופע "נפגשנו" ייערך ב-04.04.09 באולם המופעים של קיבוץ כברי. מחיר כרטיס במכירה מוקדמת 65 שקלים. לפרטים והזמנות כרטיסים: 1-800-333-567