א לה כפר 163 | קוראים למערכת

קוראים למערכת

חזרה לורדה ומדורים 

 

חנוכפר – ללמוד מהניסיון 


 

נערכנו התארגנו, אך מי לא בא... הילדים. 

אין ספק שהגשם מבורך אך גם מבריח. 

היה ניסיון מעניין ולמדנו להכיר את המועצה, במה היא יכולה לסייע או לא לסייע. 

ראש המועצה הביע נכונות אמיתית לעזור, אך למרות זאת היה קשה. 

אם מנהל מחלקת החינוך היה משתף פעולה ורותם את סגל הגננות, לדוגמה, לא מן הנמנע שהיו הרבה משתתפים ויכולנו לזכות באירוע יותר קהילתי ויותר משמעותי. 

מערכת החינוך חשובה ביותר בהבניית תהליכים קהילתיים ולכן חייבים לשתף את הצוות, למרות נהלי משרד החינוך (כפי שטענו כל העת במחלקת חינוך) ואם צריך אז מערבים את ועדי ההורים. 

אי שיתוף הפעולה עם המועצה ומחלקת החינוך כמו במקרה זה, לא תביא לשום יוזמות חדשות לדאבוננו. 

ויש למועצה עוד דרכים רבות לסייע להצלחת אירוע, כגון שיתוף ילדי עובדים, מימון ילדי רווחה וכדומה. 

היה לנו רצון טוב אך הוא לא הספיק. 

תודה לכל מי ששיתף פעולה איתנו ונתן את תרומתו: 

גדעון, מנהל המרכז המסחרי, כל בתי העסק במרכז המסחרי שנידבו פרסים שווים, ולורדים-נט ששיתוף הפעולה איתם היה מאיר פנים מהיר ומהנה. 

ים של תודה 

היזמים 

חנן, איילת ואהובה
 

 

עידו חגאי, מנהל מחלקת החינוך, מגיב: 

נושא פיתוח פעילות קהילתית בתחום התרבות והחברה הוא נושא מקצועי ומורכב שדורש הבנייה של תהליך קהילתי כפי שמציינים היזמים. 

התהליך כולל: איתור ומיפוי צרכים, ניתוח חלופות ומתחרים, גיבוש תוכנית שתיתן מענה הן לצרכים והן לחלופות, פרסום ושיווק הפעילות תוך שיתוף מעגלי מעורבות מקהל היעד (הורים לגיל הרך במקרה הנדון), ביצוע הפעילות, סיכום והפקת לקחים ותכנון האירוע הבא. 

אין ספק שתהליך זה מבוסס על תפיסה קהילתית-כלכלית שדורשת הערכות ארוכת טווח, כפי שנוקטת המועצה כבר היום בהיערכותה לפעילויות הקהילתיות: שבוע איכות הסביבה בט"ו בשבט, עדלאידע בפורים וצעדת כפר ורדים ב-15 במאי, תוך שיתוף תושבים, מתנדבים, מוסדות ומערכות חינוך. 

לצערי, היזמים בנושא "חנוכפר" פנו אלי רק ממש בסמוך למועד האירוע ויכולת הסיוע והתמיכה היו מאוד מצומצמים. החשיבה שתחת ערך הקהילתיות ושיתוף הפעולה ניתן לכופף את נהלי משרד החינוך אשר מגנים על ילדינו מפני הפיכתם לדוורים בין היזמים להורים היא לא נכונה מיסודה. ניתן לבצע דיוור-ישיר לכל בתי האב ביישוב ב-250 ₪. יחד עם זאת בהערכות מבעוד מועד ניתן היה, בשיתוף פעולה עם טלי קרן ודורית מזרחי, לתכנן פעילות לילדים אשר הייתה מעניקה העשרה לילדים מחד, ויוצרת ציפייה להמשך הפעילות בחנוכפר, מאידך. 

בכל מקרה המחשבה כי בשיתוף פעולה עם מחלקת החינוך טמונה ההצלחה היא טעות מיסודה אשר מורידה מרמת המקצועיות הדרושה מהיזם. והתפיסה שמחלקת החינוך והמועצה מהווים כלי שיווקי פרסומי לחלוקת פליירים בגנים, מבצעים לילדי עובדים והנחות לילדי רווחה – מקורה אינה בעבודה קהילתית אלא ביזמות כלכלית גרידא. 

לסיכום, אני מצפה לתהליך הפקת לקחים מקצועי מהאירוע, אשר אשמח להיות שותף בו יחד עם רכזת הגיל הרך ומנהלת אשכול הגנים, ומיד בסיומו תחילת הערכות לקראת האירוע הקהילתי הבא שראוי שיתקיים בחופשת פורים, כי תהליך קהילתי אינו יוזמה חד פעמית אלא תפיסה ערכית עמוקה שבצידה ניתן אולי גם ליצור רווחים כספיים. 

עידו חגאי 

 

הורים, איפה המעורבות? 


ביום שלישי 16.12.2008 התקיימה אסיפת הורים בשבט עופר. שבט עופר מונה כ-450 חניכים שנפגשים פעמיים בשבוע לפעילות שנמשכת כשעה וחצי. בנוסף מתקיימים טיולים, מחנות ועוד. בני הבכור נדב הצטרף השנה לפעילות השבט, ובאופן טבעי הגעתי לאסיפת ההורים מתוך רצון להכיר את המסגרת החדשה שבה מבלה נדב פעמיים בשבוע וכדי להכיר את ראש השבט והמרכזת. העובדה שמגרש החניה הצמוד לבלון היה פנוי במיוחד עוררה את חשדי שאולי טעיתי במקום ובשעה. נכנסתי למועדון הנוער וגיליתי לתדהמתי שאני מהווה 25% מכלל המשפחות שהגיעו לאסיפה. כן כן, באסיפה נכחו רק 4 הורים. אני מזועזעת מהאפטיות, מחוסר המעורבות ומחוסר האכפתיות של שאר הורי החניכים בשבט.  

נורית זר 

 

 

הקהילה שלנו 


כפר ורדים כפי שאני תופסת אותו הוא יישוב קהילתי מבחינת האופי שבו. זהו לא סתם אוסף של בתים יפים, גינות מטופחות ומכוניות, אלא מרקם ומארג יפהפה של אנשים מכל הגילאים, מכל הצבעים, מכל הסוגים ומכל הצורות. 

ומה זה קהילה בשבילי? 

• כשמגיע שכן חדש לגור לידינו, לדפוק לו על הדלת, להציג את עצמנו עם חיוך רחב, להציע עזרה ולענות לו על כל השאלות. 

• לראות חייל סוחב קיטבג ענקי, לעצור לידו ולקחת אותו עד לפתח הבית. 

• להגיד "שלום ומה נשמע" גם לאנשים שאני לא מכירה ולראות את החיוך על פניהם. 

• לעצור תמיד לפני מעבר חציה ולתת להולכי הרגל לחצות בבטחה. 

• להצטרף לקרן לעזרה הדדית ולשלם בהוראת קבע 25 ₪ לחודש, גם בשביל המצפון וגם בשביל "הביטוח" שהיד שלנו תמיד תיתן. 

• לדפוק בדלת של שכנה שילדה תינוק ולשאול אותה במה אפשר לעזור (בבישול, בהחזקת התינוק כדי שהאמא תוכל להתקלח, לאכול משהו בשקט או לתלות כביסה). 

• להרים לכלוך מהרצפה גם אם לא מדובר במדרכה מול הבית שלנו. 

• לקחת טרמפיסטים בתוך הכפר וגם את אלה שרוצים להגיע / לצאת מהכפר. כתבתי על כך בהרחבה לפני מספר שבועות ומי שלא קרא הפסיד. 

• לבקר בפינת המיחזור לפחות פעם בשבוע ולזכור שכלובי המיחזור לפלסטיק הם לא רק לבקבוקים, אלא לפלסטיקים נוספים (אריזות של חומרי ניקוי, טואלטיקה, אריזות, חלב וכו'), למחזר גם ניירות קרטונים, ובטריות. 

• להכין כמות כפולה של פשטידה או עוגה ולתת גם לשכנה. 

• לעודד את הילדים לשחק עם החברים בשכונה במקום לרבוץ מול המחשב והטלוויזיה כל היום. 

• לפקוח עין ולראות איפה אפשר להושיט יד ולעזור. 

• לעודד את הילדים להתקשר לתלמיד מהכיתה שחולה ולהתעניין בשלומו. 

• לפרגן קודם כל לעסקים המקומיים בכפר שלנו. 

• להביא חפצים לחנות יד שנייה בכפר או לנשים האוספות זאת לטובת נזקקים. 

• ללכת עם הילדים לתיאטרון הבובות של תרצה בשבת בבוקר. 

• לתרום לגנים משחקים וצעצועים. 

• ללכת לפעילויות הקהילתיות של הכפר ולהפסיק לקטר שמשעמם פה. 

• ללכת לפעילות של דורית מזרחי לגיל הרך. 

• להשתתף בפעילויות של הצופים ובני הנוער. 

• להתחלק בהסעות של הילדים לחוגים עם חברות נוספות. 

• להתארגן כמה שכנים ולעשות פיקניק משותף. 

• לשלוח מדי פעם לכתה של הילדים הפתעות לכל הילדים. 

• אם עץ הפרי בגינה שלנו הניב פירות רבים, לחלק לשכנים ולחברים. 

אנחנו לא רק גרים בכפר ורדים, אנחנו חיים כאן. אני רוצה להחזיר לכפר את האכפתיות ההדדית שלנו אחד כלפי השני. אני רוצה לגור במקום בו אנשים ערבים זה לזה. אני רוצה לחיות במקום של שיתוף פעולה, אמפתיה, קבלת השכן בחיוך ועזרה הדדית. 

אני רוצה שכפר ורדים יהיה ראוי לנו, אך עוד יותר מכך, שיהיה ראוי לילדינו. 

שלכם 

צילה שנהר