א לה כפר 163 | טור אישי

טור אישי - לידיה גרינפלד

חזרה לורדה ומדורים 

 

לא הכל זה כסף 


 

האמנם מבחנו המרכזי של ראש המועצה הוא יכולתו לגייס כספים לכפר. לידיה גרינפלד, בטור חדש, מתקוממת נגד הקביעה הזו 

 

לפני הבחירות למועצה שמעתי רבים אומרים שהכישרון העיקרי שהם מבקשים שיהיה לראש המועצה שייבחר הוא, שיידע להביא כסף. "שייסע לירושלים ויביא כסף", כך אמרו. אחרי הבחירות שמעתי אומרים שראש המועצה ייבחן ביכולתו "להביא כסף לכפר", כי "בלי כסף אי אפשר לעשות שום דבר".  

הגישה הזאת מקוממת אותי. האם רק זה מה שנדרש באמת מראש מועצה, שיידע להביא כסף לכפר? זה שהממשלה הפכה את הרשויות המקומיות לפושטות יד מעציב ביותר. עובדה מעציבה נוספת היא, שכדי לקבל את המגיע להם, נאלצים ראשי הרשויות המקומיות לעלות לירושלים ולהתמקח עם הפקידים שם. זו השיטה והיא שיטה נפסדת, אך מכאן ועד לאמונה שכסף יפתור את כל הבעיות של יישוב קטן ככפר ורדים, הדרך ארוכה. 

גם דוגמאות של רשויות שהצליחו להשיג כספים מחו"ל, תרומות למיניהן, אינן, לדעתי, דוגמאות שיש לשאוף אליהן. במשך שנים רבות היה לכפר ורדים מיליארדר צמוד, אבל הוא הותיר אחריו בעיות קשות, שלא נפתרו עד היום. בכלל, ניסיון השגת כספים מאנשים פרטיים וממוסדות מזכירה יותר מדיי את שיטת ה'חלוקה' של היישוב הישן במאה ה-19, שהתקיים ברובו על כספי תרומות שנאספו מיהודי התפוצות וחולקו לבני היישוב היהודי בא"י.  

הדעה, שכסף הוא פתרון קסם נובעת מאימוץ הנורמה האמריקאית, המודדת כל יוזמה, תרבותית, אמנותית או אחרת בכסף. אתה קונה אוטו, המחיר שלו יקבע אם תיהנה ממנו. אתה עושה סרט, מדד האיכות הוא כמה הכניסו הכרטיסים בשבוע הראשון. אתה כותב ספר – בטוח שזה ספר טוב אם הוא נמכר במספרים גדולים בחנויות הספרים. אתה קונה בית, לא חשוב אם אתה מאושר בו, חשוב המחיר שלו. ולבסוף, קנית ציור, תלית אותו על קיר ביתך – אתה עצמך תתפאר לפני האורחים על הסכום ששילמת עבורו, ואם שכחת להזכיר לאורחיך כמה שילמת, יש להניח שאורחיך לא יתפעלו מיפי הציור אלא ישאלו - כמה השקעת? די לפתוח את עיתון The Marker כדי להיות בעולם שכל המוטיווציה שבו היא כסף, הכול כסף וכסף בלבד. 

אפילו בתחום החינוך, שבו מדובר על הפרטת בתי הספר והפקרתם לפירסומות של חברות מסחריות, עושים עוד צעד בכיוון הכסף כמוטיווציה האחת והיחידה: מחקר שהתפרסם בימים אלה מוכיח שתלמידים חלשים שהובטח להם מענק כספי (6,000 ₪) תמורת הצלחה בבחינות הבגרות, הצליחו בבחינות הבגרות מעל המשוער.  

מול טענות חומרניות כאלה, אני חשה צורך לחזור ולהדגיש שיש, עדיין, בחיינו בכלל ובכפר ורדים בפרט, דברים שהכסף לבדו אינו יכול להשיגם: חיים קהילתיים עשירים ופעילות תרבותית משגשגת. אלה כמעט שאינם תלויים בכסף, אלא ברוח המפעמת בקהילה. גיבוש היחד הקהילתי, טיפוח הנימוסים בין אדם לחברו, עידוד יחסים טובים בין אדם למקום והתנדבות בקהילה, כל אלה אינם תלויים בכסף. גם ניקוי המדרכות מחריוני כלבים אינו דורש כסף אלא נחישות, שיטתיות והתמדה. ניתן להרים פרויקטים קטנים ובינוניים ללא השקעה כספית גדולה. מה שנדרש יותר מכול הוא יוזמה מקומית ו'משוגעים לדבר', שיריצו את הפרויקט בראשיתו. למשל, 'שביל נורמן'. בנה אותו איש אחד, נורמן גולדנברג, שנעזר בנוער המקומי והוא ממשיך לעבוד בשביל ולתחזק אותו. זהו פרויקט שלא עלה פרוטה למשלם המסים אבל שמעו יצא בכל רחבי הארץ ואנשים נוהרים אליו מרחוק. 

תפקידו של ראש מועצה איננו מתמצה בהבאת כסף. אנחנו, תושבי כפר ורדים, איננו זקוקים לנדבות. אנחנו זקוקים לראש מועצה עם חזון ושאר רוח, שיידע לעודד יוזמות קהילתיות ולתמוך בהתנדבות בתחומים מגוונים. ניהול נכון וחסכוני וקביעת עדיפויות בהקצאת המשאבים הקיימים, חלוקה מאוזנת של שטחים ציבוריים, ודאגה לשטחים ירוקים הם דברים שיקדמו את הכפר ואת החברה פי כמה מהבאת כספים. 

וכאשר ראש המועצה יעלה לירושלים, הוא יבוא לדרוש את המגיע לכפר ורדים, את המגיע לנו, כאזרחים במדינת ישראל, שמשלמים את מסיהם. במקרה של כפר ורדים, הזקוק למבני ציבור באופן דחוף, המצב ברור עוד יותר: רוכשי המגרשים כבר שילמו עבור מבני ציבור. עלות מבני הציבור הייתה מגולמת במחיר המגרש אך מינהל מקרקעי ישראל לא דאג לאכיפה. לכן, המינהל ומשרד השיכון מחויבים לבנות לנו מבני ציבור. לא מדובר בטובה או בתרומה. ביישוב שלנו, ייבחן ראש המועצה בכישרונו ללחוץ על מקבלי ההחלטות, שיקצו לנו את התקציבים הדרושים להקמת מבני הציבור המגיעים לנו.  

וכאשר יהיו לנו סוף סוף מבני ציבור, כישרונו של ראש המועצה יבוא לידי ביטוי בתוכן שיצליח לצקת במבנים. שביעות רצונם של התושבים בכפר ורדים מהיישוב שלהם ומניהול היישוב, יכול להניב רצון טוב שייתרגם לפרויקטים שונים של ניקיון, תרבות ועוד. בעידודו של ראש המועצה, התושבים עצמם עשויים להתאגד ולהמציא מיזמים חיוניים לטובת הפרט והכלל. וזו פעילות שלא תסולא בפז. 

.